שרה ב"ק, בטורה ב
מעריב, עוסקת בפרשת ילדי תימן. לשיטתה, יש לפתוח את הארכיונים (כפי שמציעה שרת המשפטים
איילת שקד), ויש לחשוף את האמת המרה. אך היא מסייגת את דבריה: לשיטתה, אסור שהממצאים והמסקנות מן הארכיונים הנעולים אשר עתידים להיפתח, יובילו למלחמת אחים, לשנאה, ולפילוג.
היא גורסת שבין אם יפתח הארכיון ובין אם לא יפתח הארכיון, ההתנשאות כלפי עולי עדות המזרח בשנות החמישים, מתועדת היטב בספרות הסוציולוגית וההיסטורית (ראו לדוגמה ספרו של סמי
שלום שטרית- המאבק המזרחי בישראל). מדובר בהתנשאות ידוע, שנמשכת עד היום, עם כי, הכל מסווה בשפת הפוליטיקלי קורקט.
ואני שואלת: אם הגזענות קיימת, אם היא ידועה, ומתועדת, ואם הארכיונים אשר צפויים להיפתח עתידים לגלות כיצד תפיסה גזענית תורגמה למעשים של חטיפת ילדי תימן למשפחות אשכנזיות חשוכות ילדים, מדוע שלא תפרוץ מלחמת אחים זוטא? מדוע מצפים מיוצאי תימן, מזרח ובלקן להגיב באיפוק לממצאים שעתידים להתגלות? שום "מלחמת אחים" לא תפרוץ. היא כבר שם, בעצם מעשה חטיפת ילדי תימן והטיוח רב השנים.