דרום תל אביב - לאן יוליך הבג"ץ את חרפתו

דרום תל אביב. פחי זבל גדושים אשפה, פחיות בירה מושלכות בכל פינה. שברי זכוכית מתפצחים מתחת לנעליך. ביוב בשלוליות ובנגר זורם ברחובות. זרים, הלומי שיכר, משוטטים, ללא מטרה. מתקוטטים. פתיל קצר להרע. דיירים בזכות עצמם נכנסים ויוצאים ממיני כוכים עלובים, לצידם חולדות ענק מקפצות בין רגליך. ונשים. נשים המחפשות שבר לשעה. הריח הנישא באוויר, ניחשתם נכון, הוא ריח של ביוב וקנביס חרוך. ביום ובלילה. הבג"ץ, ארגוני "זכויות אדם", וממשלת ישראל (במחדליה), השילוש הקדוש, יצרו לתושביו היהודיים של דרום תל אביב את עמק הבכא הנוכחי, נכון יותר להגדיר: בית העלמין של התנועה הציונית... כאן קבורה עכשיו הציונות. זוהי תל אביב. ושכונות אלו הן בשר מבשרה של העיר העברית הראשונה. מרחב מחיה של חמישים אלף יהודים, היום הוא מרחב מחיה גם של חמישים אלף זרים, קיבוץ לאומים שונים, שנטלו את החוק לידיהם. בכוח הזרוע. בכוח ארגוני זכויות אדם. פעם, אי-שם בגבול מצרים. בנגב הרחוק מן העין. החל הריסוק של החוק. הפריצה. עכשיו כאן בדרום תל אביב... בתוך עמק הבכא, בתוך שטח ההפקר הזה, נמשך התהליך. נאגרת וגואה פעילות חתרנית של חלק מהמהגרים, כמו זו של מועטצים עלי, שקיבל עתה גיבוי מאריה דרעי. נגד מדינת ישראל נגד העיר הציונית. הם כבר שוללים, גם בעצם נוכחותם, וגם בדברים, את זכות החזקה, את זכות היהדות, את זכות הציונות, על כברת הארץ הזו.

מנפנפת דגלים

לראשונה בהיסטוריה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, ניטש עתה קרב על עצם זכותם של מתיישבים יהודיים להחזיק בחלקת האלוהים הקטנה שלהם, שאיוו להם למושב. מדובר ביהודים שעלו לארץ לפני מאה וחמישים שנים ויותר. הם נאחזו במרחב הטריטוריאלי שגבל ביפו ממערב, ואשר הועמד אז לרשותם על-ידי נדבנים שונים, שמצוות יישוב הארץ בערה בעצמותיהם. קהילה זו נפגעה אנושות בפרעות 1921. שכניהם הערבים שאפו לגרשם, להבריחם, אך המתיישבים לא הרפו. הקהילה, הלכה וגדלה, ענייה אמנם, שקופה אמנם, אך מתפקדת, ובעשורים האחרונים החלה להתחזק ולצמוח ובהצלחה. אלא שבשנים האחרונות ניחת האסון. היא מצאה את עצמה לפתע, מול קואליציה צרחנית ואלימה, המייחלת ופועלת להסתלקותם. מנפנפת דגלים. קמוצת אגרופים. הקואליציה שניצבת מולם היא קואליציה של ארגוני "זכויות אדם", שעשתה יד אחת עם בג"ץ, עם מהגרים פורעי חוק, שפרצו למרחב הטריטוריאלי והחברתי של הוותיקים. הקואליצייה הזו, פועלת, משל לתושבים הוותיקים במקום, אין כלל זכויות אדם משלהם... הם ניתנים לנישול בדין. בכוח האתוס האנטי ציוני של הקבוצות הללו. ומי שותפים לקואליציה הפולשת הזו? ארגונים בעלי עוצמה מיוחדת. בראש ובראשונה הבג"ץ, המעצים בהחלטותיו, שוב ושוב, באופן פעיל ושיטתי, את תהליך ההרס של זכויות התושבים במקום. תורם להפיכתו, בפועל ממש, לעמק הבכא של התנועה הציונית (אולי מבלי שחבריו עצמם מודעים לתהליך ההרס שהם התניעו). ארגונים תוך ממסדיים, המעצימים, באוזלת ידם, את המשבר: עיריית תל אביב וממשלת ישראל. שני האחרונים, בעמדות הפסיביות במתכוון, שהן נוקטות, נותנות למעשה אור ירוק לתהליך הנישול הברוטאלי של התושבים החוקיים במקום. תחילה נישול רוחני וחברתי-קהילתי. אח"כ יבוא גם יבוא, תורו של נישול פיזי-ממשי. למתיחות הגואה נתווסף מעשה חמור ולא מובן של שר הפנים, מעשה שפגם אנושות ביכולת ההתגוננות של התושבים: מתן זכות לתושבות קבע לאחד הפעילים המרכזיים של מהגרי העבודה במקום: מותעצים עלי. מהגר מדרפור שהפך להיות לנושא הדגל. מנהיג המהגרים במקום. האיש טען לא אחת שזכויות המהגרים עולות על זכויות הוותיקים... במילים אחרות, נעשה מאמץ מיוחד על-ידי פעילים סודאניים ואחרים, לייצר נראטיב חדש, אידיאולוגי, המחפש ומוצא ביסוס תיאורטי להתיישבות המהגרים במקום... וזאת בחסות הממשלה ובעידודה... המעשה הזה של הממשלה, ממחיש יותר מכל מעשה אחר את הסתלקותה מהאתוס הציוני וההתיישבותי. הסתלקות בוטה, לפחות בכל הקשור, בשלב זה, לדרום תל אביב. למעשה זה עתידות להיות השלכות מרחיקות לכת גם בתחומים שונים של המשילות הממשלתית - הציונית הדועכת: משקלו של שלטון החוק מול "חומר אפל" הממלא את הגלקסיה שלנו: ה"פוליטיקלי קורקט", הקובע למעשה כיצד ואיך תתנהל המדינה הציונית. דרום ת"א. בירת הפעילות הפוליטית: "סולידריות אפריקנית" החדשה

זכויות אדם

ניצנים ראשונים לכיווני פעילותו של מוטעצים עלי, והפעילים שעמו, נראו בשטח. כבר במפגש של ‘סולידריות אפריקנית‘, שהאיש ארגן במאי האחרון בסמוך למתקן חולות. במפגש השתתפו לראשונה ה‘אפריקנים העבריים‘ (‘הכושים העבריים‘ מדימונה) ‘מבקשי מקלט אפריקנים‘, ו‘בדואים אפריקנים-פלשתינים‘. בסרטון (שהופק על-ידי גוף עלום), שהועלה ליוטיוב, נראה מוטעצים מדבר על "הגזענות בישראל כלפי אפריקנים", כשהוא כולל בדבריו את היחס לעולים היהודים מאתיופיה ואת הקולוניאליזם האירופי שהגיע לאפריקה כדי לגזול את משאבי הטבע של היבשת". "כדי לשנות את המצב אנחנו צריכים פעילות משותפת, ", אומר מוטעצים. על-פי המסתמן מהאמירות האלה תהפוך דרום תל אביב לבירת/מרכז הפעילות האפריקנית-אתיופית (עולים מאתיופיה), אפרו-אמריקנים (בני ישראל מדימונה), בדווים (מהפזורה הבדווית) הנתפסים על-ידי תנועתו של מוטעצים עלי כ"שייכים" לאפריקה, ועוד גורמים שהוא מלקט עכשיו בשקדנות ובעזרת תקציבים נדיבים העומדים ככל הנראה לרשותו (הקרן לישראל החדשה?). יש לציין כי עיריית תל אביב נושאת בעומס כספי כבד (כ - 60 מלש"ח לשנה), לטיפול באוכלוסיית המהגרים. קל לשער לאיזו רמה היו שירותי העירייה עשויים להגיע, לו היה סכום כזה עומד לרשות תושבי השכונות הללו בתחומים שונים כחינוך, שיפור דיור וכו', אלא שלא עושים חישובים כאלה במחוזותינו... למען האיש הזה, פועל עכשיו אריה דרעי, כדי למנוע כל אפשרות לגרשו מן הארץ. הברית הבלתי קדושה נרקמת עכשיו ממש לנגד עינינו. ברית בין ארגוני "זכויות האדם" הפועלים בת"א, לבין האידיאולוג החדש של המערערים על זכותנו בארץ הזו, והבג"ץ של מדינת היהודים. כן, הוא בכבודו ובעצמו. וכל הכבודה הזו נגד תושביו השקופים של דרום תל אביב... הנה כך נבנה במדינת ישראל, לנגד עינינו, אתוס חדש. האויב האמיתי, החדש, של הציונות ושל ישראל. כך מניח הבג"ץ בכניעותו ל - פ.ק. (פוליטיקלי קורקט), את האבן הראשה לנישול יהודים מאדמתם זה דורי דורות. מעל לכל החבירה הזו, כמטריית-על, מסוככות - עיריית תל אביב וממשלת ישראל בחולשתן ובחדלונן.