את טורו האחרון מקדיש
אורי משגב מ
הארץ, לטענתו של שר החינוך,
נפתלי בנט, כאילו ההתנחלויות הן חומת המגן, וה"עורף הסופג" של מדינת גוש-דן ותל אביב. לשיטתו, תל אביב בטוחה משום שה
מתנחלים יושבים בשטחים הכבושים/משוחררים (מחק את המיותר), ומגנים בגופם על תל אביב.
בטרם אגש לפרשנות של משגב, אעיר שתי הערות משלי על אמרת השפר של בנט:
ראשית, זה בולשיט. המתנחלים אינם מגנים בגופם על תל אביב, וזאת משום שכשיש גל דקירות של פלשתינים, חלקם ידקרו בתוך גוש-דן, בתוככי הקו הירוק, ואחרים ידקרו מתנחלים. למה פלשתיני פלוני בוחר לדקור יהודי אלמוני? זה פשוט. זמינות. אם הוא עבד בתל אביב ומכיר את רחובותיה ואת בתי הקפה שלה, הוא יבחר לדקור שם. אם הוא עבד בהתנחלות ומכיר את בתיה הוא יבחר לדקור שם. הבחירה בזירת הפיגוע היא עניין של נוחות, הכרות וזמינות. יש מספיק סכינים לכולם - למתנחלים ותל אביבים, ממש באמצע שתיית האספרסו ההו- כה -אהוב עליהם, וההו-כה מסמל אותם כנונשלנטים לציונות, ארץ ישראל וכאלו זוטות שלא באות לצד האספרסו.
שנית: הנה הנה הניסיון של הימין המשיחי והמתנחלי להיות "תנועת העבודה" החדשה. הדתיים הלאומיים שפספסו את "חומה ומגדל", ושלא היו שם כשהקיבוצניקים התיישבו בישובי ספר להגן על הגבולות, רוצים לרוץ אחרי הסוסים ולרכב עליהם, אחרי שאלו האחרונים יצאו מהאורווה: הסוסים הם תנועת העבודה שבנתה את המדינה: המתנחלים רוצים לעשות חיקוי זול מתוצרת טאיוואן למפעל הציוני המהולל: אבל הם איחרו את הרכבת: הבריטים כבר לא כאן, ובאמת, לא הייתם צריכים לעשות לנו "חומה ומגדל", לא תודה.
ועכשיו לפרשנות של משגב. בקצרה,הוא מבלשט. אצטט את דבריו ואסביר על מה ולמה הבולשיט. הוא כותב:
"את האמת הזאת ניסח בחדות המשנה לראש המוסד לשעבר, רם בן ברק: "זה המחיר שאנחנו משלמים על זה שאנחנו יושבים בתוך אוכלוסייה ערבית עוינת. זה מחיר שאפשר לרצות לשלם אותו ואפשר להחליט שלא רוצים לשלם אותו". מדוע בן ברק אומר את האמת הפשוטה ואילו בנט משקר ביודעין? משום שהראשון משרת ערכים מקצועיים, בעוד שהשני משרת אידיאולוגיה משיחית-דתית ופוליטיקת כיכרות. בהלוויתה של הלל אריאל יפה הכריז בנט: "הלל, את חוליה בשרשרת דורות של גבורה יהודית מול שנאת יהודים". שוב שקר. הלל לא חיה כגיבורה ולא מתה כגיבורה. היא הייתה ילדה. ילדים לא צריכים להיות גיבורים, ולא חוליה הרואית בשרשרת הדורות. הלל נדקרה במיטתה בגיל 13, מפני שמיטתה הוצבה בקריית ארבע, מרחק יריקה מחברון הכבושה והמושפלת.
זה נורא. קורע לב. קשה להודות בזה. יותר קל להגיד על הקבר הטרי ש"מי שמוותר על קריית ארבע-חברון מוותר על ישראל", כפי שהכריז בנט. למרות שהאמת הפוכה — מי שיוותר על קריית ארבע-חברון יצליח אולי להציל את ישראל, ולבטח יציל עוד הרבה אזרחים ישראלים וחיילים שגורלם כבר נחרץ למות בפיגועים הבאים שיתרחשו שם.
אורי משגב צודק וטועה (או יותר נכון יש לו נקודה בעניין אחד והוא מבלשט בילשוט גמור בנקודה אחרת):
א. הוא מבלשט כאשר הוא גורס כי הטרור מגיע לנו כי התנחלנו ביהודה ושומרון. להזכיר את חברון גרסת 1929? למיטב זכרוני, הם לא היו מתנחלים, אפילו לא ציונים. הם היו יהודי הישוב הישן שהשתלבו במרקם של ארץ ישראל העות'ומנית, המסורתית, הדתית. צבע עורם היה חום. הם לא היו "קולוניאליסטים" שנחתו כמו חרא של ציפור על הראש של הפלשתינים, היישר מאירופה. הם היו שם מאז ומתמיד.
לשלוח את אדון משגב לכל ספרי ההיסטוריה שמספרים לנו על פיגועי טרור לפני שהחל "אקיבוש"? אותה התנחלות בגדה לאחר 1967? משגב יודע. זאת לא הבעיה. הבעיה היא שהוא לועס מינון יתר של פטריית ההכחשה השמאלנית, שחובת שהשנאה ו/או הטרור יפסקו ברגע שניסוג מהשטחים.
יש לי חדשות עבורך משגב: רק אם נמחק רטרואקטיבית את ספרי הלימוד הפלשתינים, 50 שנה אחורנית, אולי תיפסק השנאה. ורק אם נשנה רטרואקטיבית את שידורי הטלוויזיה הפלשתינית אולי תפסק השנאה. השנאה היא לא תוצר של ההתנחלות. הם רואים בתל אביב התנחלות באותה מידה. פס היצור של השנאה כלפינו הוא הטלוויזיה וספרי הלימוד הפלשתינים. נקודה.
ב. יש משהו בדבריו. הוא טוען כי לא ההתחלויות מצילות את ישראל, אלא הפינוי שלהן יציל את ישראל. כאן אני מסכימה עם משגב (כמו גם עם
ארי שביט,
ציפי לבני,
יצחק הרצוג,
שלי יחימוביץ,
יצחק רבין, וכל השמאל הזה). מדוע? אז נכון שהפלשתינים שונאים אותנו, ופס היצור של השנאה הזו מצוי בספרי הלימוד הפלשתינים ובמסורת מוסלמית שרואה בנו, היהודים, קופים חזירים וכופרים.
עם זאת, ההתנחלות והשלטון הצבאי בגדה המערבית, גם אם לא מייצרים את השנאה, תורמים לה תרומה מסוימת. הייתי משווה את השנאה הפלשתינית כלפינו לתבשיל: ספרי הלימוד הפלשתינים והתעמולה הפלשתינית והקוראן והאיסלאם והדרשות במסגדים הם הבשר, הבצלים, השעועית ותפוחי האדמה. ההתנחלות? זה רק התבלין. אם מורידים את ההתנחלויות, כדאי באותה הזדמנות לעשות שיטוח, גילוח וחישוף של ספרי הלימוד הפלשתינים והתעמולה הפלשתינים. אחרת הגידול הסרטני של שנאה כלפינו לא יעקר.
אולם לטעמי, הטעם העיקרי לצורך בנסיגה לגבולות 67 עם תיקוני גבול קלים + הורדת ההתנחלויות, אינו משום שכך הפלשתינים יפסיקו את הטרור. הם ימשיכו. הרי כל פעם שיש יוזמת שלום מצידנו (1993, 2000, 2001), הם משתלחים בנו באמוק בולמוסי של פיגועים אכזריים במיוחד. דווקא אחרי חומת מגן (2003), נרגע להם קצת;
הטעם להכרח נסיגה הוא משום שהאו"ם הכיר בשנת 1949 בגבולות ישראל הלגיטימיים. זה האו"ם של 1949, טרם ה"ציונות =
גזענות" וטרם כנופית דיקטאטורים מוסלמים השתלטה על מועצת "זכויות האדם עאלק" שלו. הלגיטימציה של ישראל להכות בטרור כל פעם שהוא מרים את ראשו נובעת בראש וראשונה מציות שלה לכללים הבינלאומיים, אלו שנוצרו בשנת 1949, שאף אחד עוד לא ממש שנא את מדינת ישראל החדשה. זאת ועוד: להתנחל בשטח של עם אחר רק משום שהעם הזה שונא אותנו ולא מכיר אותנו, מצדיק, באותו הגיון מעוות, להקים התנחלויות באירן, כי האירנים לא מכירים בנו.
דווקא עם לגיטימציה בינלאומית, מתוך גבולות 1967, ניתן יהא להכות בטרור בעוצמה הראויה, בבחינת "תגובה ציונית סופר דופר הולמת", בכל פעם שהוא יעז להגיח עם ראש הנחש הירוק שלו. צרכי הביטחון מחייבים גם נוכחות צבאית ביהודה ושומרון, עד שהפלשתינים יחליטו לעשות UNDU על מוחטות השנאה שבספרי הלימוד שלהם.
אבל אם ישראל רוצה להיות לגיטימית, היא חייבת, אבל חייבת, חייבת, שלא ליצור עובדות בלתי הפיכות בשטחי יהודה ושומרון, ואסור לה לסכל קיום מדינה פלשתינית עתידית. זו לא צריכה להגיע "עכשיו", כתפיסתם האימפולסיבית והמשתוקקת לרצות-פלשתינים של דוברי
שלום עכשיו. אפשר גם בעוד 50 שנה. אפשר להציב שליטה צבאית בגדה, לפנות התנחלויות, ולהמתין בסבלנות לרגע שבו הפלשתינים יואילו בטובם למחוק מספרי הלימוד את ההסתה ואת השנאה. ברגע שיהיו מוכנים, אהלן וסהלן, יקבלו מדינה. ואם ישראל רוצה לשווק את הגישה הזו בעולם, הדרך היחידה שהיא תוכל לעשות כן, היא בוויתור על התנחלויות ביהודה ושומרון. כדי להרוויח את ישראל ואת המפעל הציוני.
