אין חולק על כך, כי לשכת עורכי הדין בישראל, אינה גוף מסחרי, הכשיר לנהל פעילות עסקית-מסחרית, ללא כל הגבלה שהיא. לשכת עורכי הדין, כהגדרתה החוקית, לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, התקנות והכללים, שהותקנו, מכוחו של חוק זה, הינה גילדה מקצועית, במתכונת הגילדות המקצועיות שהוקמו, בעבר, במטרה לשמור על ענייניהם המקצועיים של חבריה,
החייבים מכוח חוק, להיות חברים בה, לשלם דמי חבר כפויים לה, מדי שנה בשנה, כאשר מי מציבור עורכי הדין ועורכות הדין שאינו משלם דמי חבר ללשכה, נאסר עליו לעסוק במקצועו, כעורך-דין והוא/הוא צפוי להיות מסולק משורות הלשכה, במצב דברים שכזה.
בהתאם להגדרות חוק הלשכה, הרי לשכת עורכי הדין הוקמה, במטרה לאגד עורכי הדין בישראל ולשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל היא למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.
ללשכת עורכי הדין נקבעו תפקידים בחוק דוגמת: רישום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחן אותם; תסמיך עורכי דין על-ידי קבלתם כחברי הלשכה; ניהול מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות חוק הלשכה; תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם ולמתמחים וכן תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה בחוק.
לשכת עורכי הדין רשאית, בין השאר, לפי חוק לשכת עורכי הדין לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה; לשמש בורר ולמנות בוררים; לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה; לעסוק בהליכי גישור; לנהל קשרי החוץ של הלשכה; לנהל קשרי הלשכה עם רשויות המדינה; לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה; לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה; לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה; ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה ולעסוק בהוצאת ספרות משפטית.
בשום עניין, ממכלול העניינים שבהם מורשית לשכת עורכי הדין לעסוק על-פי הוראות לשכת עורכי הדין לא נכלל עניין המרשה ללשכת עורכי הדין לעסוק בפעילות מסחרית שוטפת.
על-רקע זה, תמוהה, גם תמוהה, התנהלותה הציבורית של לשכת עורכי הדין, המנהלת מסע פרסומים שמטרתו לעודד אזרחי ותושבי המדינה, לצרוך ולרכוש שירותים משפטיים מציבור עורכי ועורכות הדין, דוגמת עריכת צוואות ועריכת הסכמי יחסי ממון בין בני-זוג. אין זה ברור, כלל וכלל, כי לשכת עורכי הדין אינה חורגת מהמנדט החוקי שניתן לה, לצורך פעילותה השוטפת, שעה שהיא מנהלת מסע פרסומי, בתשלום, לצורך מימון רכישת מוצרים משפטיים וצריכת שירותים משפטיים, מחברי לשכת עורכי הדין, בידי הציבור הרחב.
אין זה בטוח, כלל וכלל, כי לשכת עורכי הדין, חורגת מהמונופול החוקי שניתן לה, בחוק לשכת עורכי הדין, כמו-גם ממטרותיה שלצרכיהם הוקמה היא, כתאגיד כשיר לכל זכות וחובה משפטית, בכך שהיא עושה שימוש בדמי החבר הכפויים שנאלצים חבריה לשלם לה, מדי שנה בשנה, מכוח הוראות חוק לשכת עורכי הדין וחקיקת המשנה, שהותקנה, על פיו,
כדי לממן בדמי חבר אלה, מסע פרסום שמטרתו עידוד רכישת מוצרים משפטיים וצריכת שירותים משפטיים, מחברי לשכת עורכי הדין, בידי הציבור הרחב. דומה, כי במעשיה אלה - בכל הכבוד הראוי - חורגת לשכת עורכי הדין ממטרותיה ומסמכויותיה, שהוקנו לה בחוק לשכת עורכי הדין.
דווקא מלשכת עורכי הדין, האוסרת על חבריה
החברים בה בחברות כפויה, מכוח חוק לפרסם עצמם, ברבים, כמי שעוסקים לפרנסתם במקצועם כעורכי וכעורכות-דין ואף נוקטת נגד מי מהם, החשוד בפרסומת אסורה שכזו, בהליכי משמעתיים, בבתי-הדין המשמעתיים שהקימה והמצויים, בתחום אחריותה ופיקוחה - ניתן היה לצפות שלא יפעלו בתחום פרסומת המעודדת רכישת מוצרים משפטיים וצריכתם מחבריה ואפילו - אפילו מדובר בפרסום למען כלל חברי לשכת עורכי הדין.
