ברה"מ סיפקה למצרים נשק "יוצר שוויון"

אגף המודיעין של צה"ל הטעה את המדינה פעמיים במלחמת יום הכיפורים: פעם אחת, כאשר הבטיח שלא תפרוץ מלחמה לפחות עד 1975, כי עד אז לא יהיה למצרים נשק שובר שוויון אווירי, ובלעדיו מצרים לא תצא למלחמה; ובפעם השנייה, כאשר נכשל להבין שברית המועצות סיפקה למצרים נשק שובר-שוויון. ביקורת חריפה זאת השמיע קצין בכיר באמ"ן, לשעבר, סא"ל (דימ') אלי דקל-דליצקי. הוא דיבר בסדנת אלפרדו למלחמה הבאה, שנערכה בספרייה הציבורית "לדורות" בלוד על הנושא: "מה מחפשת רוסיה במזרח התיכון". דקל הציג בסדנה תזה בנושא "הסיוע הצבאי של ברית המועצות למצרים לפני מלחמת יום הכיפורים". התזה שלו מבוססת על מחקר מתקני התשתית הצבאית שנבנו לצורך המלחמה. ההרצאה נועדה, בין היתר, להצביע על הפוטנציאל הגלום במודיעין החזותי לחקר מערכות תשתית הן להערכות-מצב עכשוויות והן לחקר ההיסטוריה. לדבריו של דקל, ממעיט המודיעין לעשות שימוש בפן זה של עבודת המודיעין, ובקרב חוקרי ההיסטוריה פן זה אינו מוכר כלל. לעצם העניין: הערכות המצב של אמ"ן לפני המלחמה, באות לידי ביטוי, למשל בדבריו של סא"ל יונה בנדמן, מי שהיה אחראי להערכת המצב בזירה המצרית: "מאז מלחמת ההתשה של 1970-1969 הפכה ברה"מ גורם מרסן ולא גורם מאיץ, למלחמה, בניגוד למצב במאי 1967. התהליך היה ניסיון סובייטי עקבי, מאז תמה מלחמת ההתשה, להימנע ממעורבות ומכל צעד שיביא למלחמה נוספת, או לתת למצרים יכולת שתאפשר לה הכרעה או אף יציאה למלחמה". חקר מתקני התשתית במצרים מפריך קביעה זו של בנדמן בשני תחומים: ראשית, נושא טילי קרקע-קרקע. ממחקר מתקני התשתית עולה כי כשנה לפני מלחמת יום הכיפורים החלה מצרים לבנות תשתית לאחסון של לפחות אלף טילי סקאד. הבטחה סובייטית לכמות כזו של טילים, המסוגלים לפגוע בעורף הישראלי, לא הייתה ידועה אז, וגם כיום אינה מוכרת בקרב חוקרי ההיסטוריה. שנית, נושא אספקת מאות טנקים: עד ערב יום הכיפורים, טעה אמ"ן לחשוב כי דיביזיות החי"ר בצבא מצרים מצוידות בטנק המיושן T-34, וגם עקב עובדה זו, מצרים אינה מוכנה לצאת למלחמה. למעשה בדיביזיות החי"ר הוחלפו הטנקים המיושנים בטנקי T-54/55. המחסנים המיועדים לקליטת רכש ולהתאמתו לצורכי צבא מצרים, נצבעו בצבעי הסוואה לפני המלחמה. היה זה "סימן מעיד" לקבלת הטנקים, שלא נוצל על-ידי אמ"ן. לאחר ההרצאה החל דיון של משתתפי הסדנה. להלן, כמה מההתייחסויות ומהשאלות שהפנו המשתתפים למרצים: מרדכי ארגמן אמר שמאז ימי קיסרית האימפריה הרוסית, יקטרינה השנייה (1796-1729), יש לרוסיה עניין להגיע למזרח התיכון. בדבריו פירט מרדכי את ההיסטוריה של ניסיונות אלו. אביתר בן-צדף אמר כי מִדברים שכתב העריק הסובייטי, ויקטור סובורוב, עולה, שהצבא הסובייטי יזם את הפצת המידע השקרי, שלפיו מרכז צה"ל כוחות גדולים בגבול הצפון, משום שרצה להגיש לארצו כמתנת יום ההולדת החמישים למהפכה, את השמדתה של מדינת ישראל.