סיפור ראשון
ועד מחוז תל אביב בשיתוף הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, פרסמו בשבועות האחרונים מודעות המזמינות ציבור עורכי הדין לאירוע יום הפרקליט 2016, שיתקיים ביום רביעי 27.7.16. לפי פרסומי הלשכה, במסגרת יום הפרקליט יתקיים
"מופע הקיץ הגדול של מחוז תל אביב בהיכל התרבות תל אביב 2 מופעים בכרטיס אחד!" במופע הראשון שיתקיים להנאת ציבור עורכי הדין הינו של הזמרים,
קרן פלס ורמי קליינשטיין. המופע השני, שיתקיים, מיד לאחר מכן, הינו המופע שיקיים הזמר, אייל גולן.
באוגוסט 2014 הורשע גולן בבית משפט השלום בתל אביב במסגרת הסדר טיעון בשורת עבירות מס. במסגרת הסדר הטיעון הודה גולן בביצוע עבירות מס שבוצעו במסגרת חברת ליאם הפקות שבבעלותו. הוא חויב בביצוע יבצע ארבעה חודשי עבודות שירות בתשלום קנס בגובה של 75 אלף שקל. בנוסף לכך הוטל על הזמר, אייל גולן עונש של חמישה-עשר חודשי מאסר על-תנאי.
בהתאם להודאתו הורשע, אייל גולן, בביצוע בעשרות עבירות מס, בהן 30 עבירות בגין ניכוי תשומות ללא מסמך ו-30 עבירות בגין ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק ממס; בנוסף, 30 עבירות של שימוש במירמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס; 22 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת; 22 עבירות של אי-הוצאת חשבונית מס כחוק; וכן עבירות של השמטת הכנסה מתוך דוח וקיום פנקסי חשבונות כוזבים - הכול במטרה להתחמק ממס. חברת ליאם הפקות שבבעלותו הורשעה בעבירות דומות.
הזמר, אייל גולן ואביו,
דני ביטון, נחקרו באזהרה בחשד כי קיימו יחסי מין עם נערות קטינות וניצלו אותן. התיק נגד גולן נסגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה:
"הזמר אייל גולן הודה והורשע בעבירות מס בשנת 2014. מאז סיים לרצות את עונשו. במשך חמש השנים האחרונות נמנעה לשכת עורכי הדין מלהזמין את הזמר לאירועי הלשכה, אולם כעת אין סיבה של ממש להוסיף ולהדיר אותו מאירועי התרבות והפנאי של הלשכה. לשכת עורכי הדין מאמינה כי כל אדם ששילם את חובות לחברה זכאי שתינתן לו הזדמנות לחזור לעיסוקו ולהתפרנס בכבוד".
סיפור שני
העיתונאי, איציק וולף מפרסם היום (יום ה', 14.7.16)) באתר "
מחלקה ראשונה", כי שרת המשפטים,
איילת שקד, צפויה להשתתף עם ראש עיריית רמת גן,
ישראל זינגר, באירוע שמקיימים הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב בלשכה ועיריית רמת גן. זאת, על-אף שבפני הפרקליטות, שעליה ממונה שקד, עתיד להיות מונח תיק החקירה נגד זינגר לאחר הודעת המשטרה (במרס השנה), כי נמצאו נגד זינגר ראיות לכאורה לעבירות מרמה והפרת אמונים.
על-פי הראיות שנאספו בידי המשטרה ושאמורות לעבור לפרקליטות, דאג זינגר למשרות ולעבודות בעירייה לפעילים ולנותני שירותים שעבדו בקמפיין שלו לראשות העיר לפני שנתיים.
האירוע צפוי להתקיים ב-19.7.16 בבית רוזן ברמת גן. זינגר צפוי לפתוח את הכינוס בדברי ברכה, ורבע שעה לאחר מכן צפוי להתקיים "שיח פתוח עם שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד". לשכתה של שקד לא הגיבה לפניית News1, בעניין פרסום זה.
סיפור שלישי
העיתונאי, אורן פרסיקו, מפרסם ב"עין השביעית", כי אתר ynet צפוי לקבל רבע מיליון שקל מלשכת עורכי-הדין בישראל עבור סיקור ועידה משפטית, כך לפי הלשכה עצמה. גם בשנים עברו סיקר האתר ועידות של הלשכה, בלא גילוי נאות המבהיר אם יש קשרים בין שני הגופים ומה טיבם והאם שולם כסף עבור הסיקור. באתר לשכת עורכי-הדין בישראל פורסמה לפני ימים אחדים הודעה שלפיה הלשכה מתכוונת "להתקשר עם ynet לסיקור תקשורתי של ועידת המשפט החמישית". לפי הודעת הלשכה, סכום ההתקשרות עומד על 250 אלף שקל, ובתמורה לכך ילווה אתר ynet את הוועידה בסיקור מקיף ודיווחים שוטפים, כולל כותרות ראשיות והודעות פוש לבעלי האפליקציה של האתר.
"עוד קודם לפתיחת הוועידה", הודיעה לשכת עורכי-הדין לחבריה, "ynet תקדם באתרה את הוועידה ותפרסם קדימונים לקראת שידורה וסיקורה. הוועידה תהא מסוקרת באתר ynet לאורך כל תקופת הוועידה. באתר ynet סירבו להגיב לפניית "העין השביעית". עוד פורסם ב"עין השביעית", כי הידיעות שהופיעו ב-ynet לא כללו גילוי נאות שהסביר אם הועבר לאתר תשלום מלשכת עורכי-הדין תמורת הסיקור המקיף.
כל שנכתב, בגוף הטקסט של הידיעות, הוא כי אתר ynet פרש את חסותו על האירוע. מכך ניתן היה להבין כי האתר הוא שתמך כספית בוועידה, בעוד שככל הנראה, על-פי הודעת הלשכה מהשנה, ההפך היה הנכון. יצוין כי בכותרת משנה של ידיעה אחת מאלו שהוקדשו בשנה שעברה לאירוע נכתב כי הוועידה נערכת "בשיתוף ynet", שם קוד באתר למימון על-ידי גורם חיצוני.
סיפור רביעי
בשלהי שנת 2003 דחה בג"ץ, מפי כב' הנשיא לשעבר, השופט,
אהרן ברק ובהסכמת כב' השופטים, כתוארם אז,
אליעזר ריבלין ואשר דן גרוניס, עתירתו של כותב שורות אלה, לחייב ציבור עורכי הדין,
להיות חברים בלשכה מכוח חוק ולשלם ללשכה דמי חבר כפיים. הנה מקצת, שכתב השופט, אהרן ברק, בהסכמת חבריו להרכב ששימשו כנימוקים לדחיית העתירה, כדלהלן:
"הגעתי אפוא למסקנה כי הוראות חוק הלשכה המחייבות עורך-דין להיות חבר בלשכה כתנאי לעיסוקו בעריכת-דין, אומנם פוגעות ב
חופש העיסוק, אך פגיעה זו היא כדין, שכן היא ממלאת את הוראותיה של פיסקת ההגבלה. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם המקובל במשפט המשווה, למשל בארצות-הברית נקבע כי חיוב חברות בלשכת עורכי-דין של אחת ממדינות הפדרציה אינה מפרה את זכויותיו החוקתיות של עורך-הדין (ראו Lathrop v. Donohue (1961) (12) at p. 843, 849). גישה דומה נוקט המשפט הגרמני. נקבע כי חיוב החברות מבטיח כי יהיו ללשכת עורכי-הדין התמריצים המתאימים והגישה הראויה למקורות המידע החיוניים לגיבוש עמדה מאוזנת ושקולה להסדרת המקצוע (ראו BVerfGe) 107, 169 (1998) (13). אמת, נשמעת הדעה כי ראוי הוא לבטל את החברות הכפויה (ראו: S. Levine "Time to Move to a Voluntary Bar" (16); B.A. Smith "The Limits of Compulsory Professionalism: How the Unified Bar Harms the Legal Profession" (17(). אין בקיומה של דעה זו או שכמותה להשפיע על חוקתיותו של ההסדר בחוק הלשכה. עניין הוא למחוקק לענות בו.
האם דרישת דמי החבר היא חוקתית? מקובל עליי כי דרישה זו פוגעת בחופש העיסוק. פגיעה זו מקיימת את דרישותיה של פיסקת ההגבלה. דמי החבר הם מקור למימון פעולות הפיקוח וההסדר הנעשות על-ידי הלשכה (ראה סעיף 93 לחוק הלשכה וכן סעיף 40 לתגובת הלשכה). לא נטען בפנינו כי שיעורם של דמי החבר והמצבים שבהם אי-תשלומם מביא לפקיעת החברות בלשכה יוצרים חסם ממשי בפני המבקשים לעסוק בעריכת-דין. מעבר לנדרש - ולאור ההוראה על שמירת הדינים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 10) - אציין כי אילו היה עליי לבחון את חוקתיותם של דמי החבר מזווית הראייה של דיני הקניין, הייתי בוודאי סבור כי מתקיימים בפגיעה זו תנאים של פיסקת ההגבלה שבחוק יסוד זה.
נותרה הטענה כי אם כדין נדרשת חברות כפויה בגוף סטטורי המפקח על מקצוע עריכת-הדין, הרי יש לאפשר הגשמתה של חברות זו באמצעות כמה לשכות של עורכי-דין. הטענה הינה כי חוק הלשכה יוצר שלא כדין מונופול. אכן, ללשכה הוענק מונופול לספק לציבור שירותים של פיקוח ובקרה על עריכת-הדין. האופי המונופוליסטי של ההסדר פוגע בחופש העיסוק (ראו: בג"ץ 734/88 התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה, אשקלון נ' עיריית אשקלון (9(, בעמ' 671; בג"ץ 2505/90 התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל נ' שר התחבורה (10(). פגיעה זו מקיימת את דרישותיה של פיסקת ההגבלה. התכלית המונחת ביסוד ההסדר המונופוליסטי שאינו למטרת רווח היא ראויה, שכן היא משחררת את הלשכה מלחצים כלכליים ואחרים העשויים לפגוע ביכולתה להסדיר כיאות את המקצוע. היא אף שומרת על האחידות הסטנדרטית של הפיקוח והבקרה. האמצעי המונופוליסטי קשור בקשר רציונלי להשגת המטרה הראויה. לא שוכנעתי כי אמצעים אחרים יוכלו להגשים את התכלית הראויה בהיקף ובעוצמה כפי שהדבר נעשה על-ידי חוק הלשכה תוך פגיעה פחותה בחופש העיסוק. לבסוף קיים יחס ראוי בין התועלת הצומחת משמירה על אחידות הרף ושחרור הגוף המפקח מלחצים כלכליים ואחרים לבין הפגיעה הנגרמת לחופש העיסוק.
האם ציינו וכתבנו כבר, נוכח כל האמור והנטען לעיל, כי "הלשכה - היא לשכה של כוללללם". אם לאו, רשמו וציינו זאת לפניכם, באותיות אש, כי הלשכה - היא לשכה של כוללללללללללם. 