הכישלון הנוכחי בהפלת המזל"ט מזכיר ימים אחרים. סדאם, תחילת התשעים. טילי הפטריוט האמריקנים זייפו כבר אז. אחד לחמישה-הצליח. דומה שלא השתנה מאז כלום. זה מה שקורה כשמבססים ביטחון על דפנסביות.במודע, פיתחנו בעשרות השנים האחרונות אופציית ביטחון ששמה: שלט-רחוק.
האיומים ידועים. החיזבאלה בצפון, החמאס בדרום, הם עושים איתנו "הודנות" ולא שביתות נשק של ממש. כבר בימי מוחמד זו הייתה השיטה. חדל אש לרגע, צא והתחמש טוב יותר, ואז תתחיל הכל מחדש.
העדר הרצון לעשות מעשה הביא עשרות אלפי טילים מעל ראשנו. אם אין יכולת לחסל מזל"ט בודד, מה נעשה עם 2000 טילים שהם ירו על המדינה ביום בודד? התשובה חדה וברורה. מהר מאוד צריך להפעיל את נשק יום הדין. מה שיקרה אחרי זה - חבל"ז.