קרולין גליק מ
מעריב, מקדישה את טורה האחרון למגמות האיסלאמיסטיות המדאיגות בטורקיה. לשיטתה, רג'פ טאיפ
ארדואן, סירב עד כה לשתף פעולה עם המערב במלחמה כנגד דאעש, לא איפשר לו להשתמש בבסיס אינצ'רליק שבטורקיה, וכשכן שיתף, פה ושם, פעולה עם המערב, הוא עשה זאת בחצי פה, כמי שכפאו השד, ותוך ניסיונות לסחוט הסכמה מערבית לדיכוי הכורדים, בתמורה לשיתוף פעולה מאולץ וחלקי.
אם המגמות האלו, לטענת גליק, לפני ההפיכה הצבאית, שררו מתחת לפני השטח, הרי שכיום, אחרי ההפיכה, המגמות האלו גלויות: ארדואן מאשים את ארצות הברית ואת המערב בהפיכה, עורף ראשים בתוך הצבא ומחליש אותו (ובכך מחזק את דאעש), ומנטרל את האופוזיציה הפוליטית והתרבותית. כעת, כששומרי ראשו הם המוסלמים הקיצוניים, הוא אינו חושש יותר להתחבק איתם בגלוי, ונדמה לגליק כי ניסיון ההפיכה הצבאית, לא היווה אלא, ההזדמנות שארדואן רק ייחל לה, בכדי לבצע בטורקיה את מה שרצה לעשות מזמן, עוד משנת 2002, אז עלה לשלטון והחל להפעיל בזהירות אך בעקביות את משנתו האיסלאמיסטית, האנטי-מערבית והאנטישמית.
המסקנה היחידה, לדעת גליק, היא שאין לטורקיה של אחרי ההפיכה מקום בנאטו, ושיש לסלקה מנאטו: אם לא יעשה כן, לדעת גליק, טורקיה תהווה ערוץ מעבר חופשי של אנשי דאעש, והנשק הכימי שלהם, לאירופה.
הגם שגליק אינה מציינת זאת בטורה, דומה כי המערב עיוור מידי לכל מגמת הסלמה איסלמיסטית. הוא שקוע יותר מידי בסד המעוור של הפוליטקלי קורקט, מכדי להעריך נכוחה את מה שמתרחש סביבו.
