ושוב חוזר ניגון מצעד הגאוה בירושלים, סמל ללהט"בים, הם מראים קבל עם ועולם כי הם כאלה, כאילו זוהי הנורמה ואנו הסטריטיים בכלל לא נורמלים. נכון נרצחה נערה בדמי ימיה, עוד לא הבינה מימינה ומשמאלה וכבר רוצח שפל לקח את חייה.
זאת לא סיבה להתנפל על כל סלב ולדרוש ממנו להתיצב למצעד, זאת אינה הדרך, ובכלל כל העסק יצא מפרופורציות, מקיצוניות לקיצוניות. בעבר הקרוב והרחוק נרתעו הלהט"בים מלהצהיר על נטיותיהם המיניות, שלא לדבר על הקמת משפחה, גידול ילדים וניהול משק בית.
והנה עברנו לקיצוניות שניה, הכל מותר, הכל גלוי, מי שלא יוצא מהארון נחשב לבוגד, ובמיוחד כאשר מדובר בסלב. כבר מותר לגדל ילדים, מותר להנשא, מותר להקים משפחה, מותר להתגרש, הכל מותר, ובעוד האנשים הנורמטיבים אינם צועדים על-מנת להדגיש שהם נורמטיביים, באה הקהילה ומדגישה את זהותה.
קיצוניות בכל דבר וענין אינה רצויה ואינה מתאימה. צריך כל דבר לעשות במגבלות האפשר. מדוע לנכר עינים בתלבושות מיוחדת ובהתנהגות מיוחדת, מדוע ההתגייסות של שחקנים ואנשי רוח לטובת הנושא, מדוע "הירידה" על חבר כנסת שהוא הומו שאינו תומך בחקיקה ספציפית לטובתם ועוד ועוד.
צריך להגיד בפה מלא שאין מקום לקיצוניות והפגנתיות בשום דבר, אלא אם זה להצלת חיים. כל דבר צריך שיעשה במידה,ללא ניכור עינים, לא במרכזי הערים. ועל זה נאמר כבר בהקשר אחר הייה להט"ב בביתך ואדם בצאתך.
