זה עתה הסתימה הסדרה המצליחה המתמחים, הסדרה מציגה באור בהיר את עבודת הקודש שעושים המתמחים, כיצד הם מתנתקים מהמשפחות, אין להם זמן איכות עם המשפחה, וכל כולם משועבדים להצלת חיים בבתי החולים. כל זה בשעות עבודה בלתי נסבלות שלא ברור כיצד בן אנוש במאה ה-21 יכול לעמוד בהן ושכר בלתי הולם.
לכל אורך הסדרה מציגים לנו את הפנים היפות של מערכת הבריאות בישראל, הפועלת תחת לחצים אדירים ומי שמחזיק אותה מעל המים הם אותם מתמחים.
ואז מאליה נשאלת השאלה והיכן הם המומחים. הרי הם אלה שאמורים לנהל את האופרציות הכבדות, הם אלה שצריכים לעמוד בפרונט ולא להזניח את החולים, ואיתם את המתמחים. האם זו הדרך שבה הם פועלים? יושבים בביתם כאשר "העבדים"-מתמחים עושים את העבודה, האם יעלה על הדעת למסור בידי מתמחה, יהיה מוכשר ככל שיהיה, גורלה של ילדה שהתוספתן שלה מאיים להתפוצץ והיא עושה זאת בפעם הראשונה, תחת עין בוחנת של מתמחה אחר ותיק יותר?
משרד הבריאות חייב לציבור הסבר ממצה ואמין כיצד פועלת כך המערכת, כשהיא מוסרת את חיינו בידי מתמחים בלילות, בחגים ובשבתות, לא יעלה על הדעת, צריך רביזיה יסודית בכל המערכת שתביא לידי ביטוי אחריות כלפי החולה.
בנוסף אין ספק שצריך להקטין את שעות העבודה של המתמחים, להשתית את יום העבודה על עבודה מסודרת, קצובה ועניינית. המומחים צריכים לתרום יותר, ואולי הגיע הזמן להחזיר למערכת את עבודת המשמרת השנייה לא רק בניתוחים, אלא בכל המחלקות, ולאפשר שילוב השב"נ במסגרות בתי החולים הציבוריים.
