ובכן, בניגוד למצב המשפטי ערב החוק, בו ניתן היה לתבוע מיידית בכל עניין הנוגע לגירושין, הרי שכיום החוק החדש קובע כי טרם הגשת תביעה יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. המשמעות היא שהזוג המתגרש יחויב להשתתף בהליכי גישור כפויים של ארבע פגישות, על פני 45 ימים. זאת כאשר רק לאחר 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ניתן יהיה להגיש תביעה.
הסכנות המיידיות ופתרונן
שינוי אפשרי ב"מרוץ הסמכויות"
הסכנה המיידית הראשונה שמביא עמו החוק נוגעת לסוגיית "מרוץ הסמכויות" (האפשרות לבחור או בבית הדין הדתי או, לחלופין, בבית המשפט כגורם השיפוטי). ידוע כי הערכאות השיפוטיות, הרבנית והאזרחית, פוסקות באופן שונה ביחס לסוגיות המונחות לפניהן, ולכן ישנה משמעות לבחירת הערכאה.
עד עתה, צד שהיה מעוניין "לתפוס" ערכאה היה מגיש את תביעותיו אל הערכאה הנוחה לו (ולעתים אף מפצל את תביעותיו כך שסעד מסוים יידון ברבני, וסעד אחר בבית המשפט) ובאמצעי זה "ניטרל" את יכולתו של הצד השני להוביל את הדיון אל הערכאה האחרת.
על-פי החוק החדש ותקנותיו, מי שיגיש בקשה ליישוב סכסוך "יזכה" באפשרות לקבוע היכן יידון התיק לאחר תום תקופת הגישור הכפוי (60 ימים). לכאורה, לפי לשון החוק, נושא מרוץ הסמכויות נותר כפי שהינו כך שהראשון ליזום הליך יזכה להכריע היכן יידונו נושאי הגירושין עם תום הגישור הכפוי, אלא שנוכח זאת שטרם יצאה פסיקה פרשנית מחייבת ביחס לחוק החדש, ואף לא הנחיות מחייבות מטעם הנהלת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, עולה חשש שמא נושאים שלא נכללו בבקשה ליישוב הסכסוך, לא יזכה לגביהם מגיש הבקשה בזכות לקבוע היכן הם יידונו.
ייתכן, לשם הבטיחות, כי ישנו צורך לפרט על גבי טופס הבקשה ליישוב סכסוך את כל הסעדים בהם מעוניין המבקש. זאת על-מנת שלא יאבד את זכותו לנווט כרצונו את הסעדים בהם הוא מעוניין (בדומה לכריכה שנוהגת בבית הדין הרבני). הנושא מצריך עיון שכן בטופס הבקשה ליישוב סכסוך שהונפק על-ידי הנהלת בתי המשפט אין מקום למילוי הסעדים המבוקשים.
חוסר וודאות לגבי סעדים זמניים
עד למועד כניסת החוק החדש ותקנותיו לתוקף, ניתן היה להגיש כל בקשה לסעד זמני שקשורה עם הליך הגירושין (כגון מזונות אישה וילדים זמניים, משמורת זמנית, עיקולים וכו'). לפי החוק החדש, ניתן להגיש בקשות זמניות רק בעניינים הבאים: שמירת המצב הקיים, רפואת קטין דחופה, ענייני יציאה מן הארץ של קטינים, מזונות ילדים, קשר של קטין עם כל אחד מהוריו (מעין עיסוק בסוגיית ה"משמורת"), תביעה דחופה לגירושין בעניין תושב חוץ שנמצא בישראל, וכל עניין דחוף שנכלל בבקשה ליישוב סכסוך.
יש לשים לב, כי מזונות אישה זמניים אינם נכללים בסעדים הזמניים שניתן להגיש. אומנם נקבע כי ניתן להגיש "כל בקשה דחופה". בכלל זה ייתכן שהפסיקה תכליל מזונות אישה בגדרי עניינים דחופים, אך אין שום ספק שרק העניינים המנויים לעיל יזכו לבכורה, ואילו העניינים שאינם מאוזכרים יידונו רק בנסיבות חריגות. בנוסף, יש לשים לב כי לשון התקנה קובעת כי רק עניינים ש"כלולים" בבקשת יישוב הסכסוך יזכו לסעד זמני. מכאן יינתן משנה צורך לאמור לעיל: לפרט את הסעדים המבוקשים בבקשה ליישוב הסכסוך, ולא להסתמך על בקשה כללית.
פגיעה בזכות לייצוג ובזכות להיוועץ בעורך דין
למרות שהזכות להיוועץ בעו"ד הינה זכות בעלת מעמד חוקתי, הרי שהחוק החדש נרקם על-מנת לצמצם ייצוג עורכי דין בדיני משפחה. זוהי מטרת החוק המובהקת: שצדדים יגיעו להסכם בלי ייצוג. הדברים אינם כתובים בחוק, כמובן, אך ידוע וברור שזוהי מטרתו. כך, לדוגמה, החוק אוסר על הגעת עו"ד אל הליך הגישור, אלא אם כן ניתנה הסכמה של הצד השני וכן הסכמה של יחידת הסיוע. למעשה, יחידת הסיוע הינה יחידה שנועדה להפחית לחץ מעל כתפי בית המשפט ויש לה אינטרס מובהק "לסגור תיקים". בנסיבות אלה, ובהיעדר ייצוג משפטי, צדדים לגירושין צפויים ללחץ ממשי מצד מי שהאינטרס שלהם אינו טובתם אלא טובת הקלת העומס מעל בתי המשפט. זאת בעוד שעורכי דין מחויבים (ולו עם מצד האינטרס האישי שלהם-עצמם) לטובת הלקוח. קשה לדמיין כמה רשלנות וחוסר מעוף שרה על המחוקק עת הורה על חוק שאמור לגרום לאנשים לוותר על היוועצות בעו"ד בנושא כה מהותי. בדומה, אין חוקים המסדירים טיפול רפואי ללא רופא או התנהלות מול רשויות המס ללא רו"ח. מתמיה כיצד, לדוגמה, אם לשלושה שתלויה בפרנסת בעלה אמורה לכרות הסכם שנוגע לעתידה ולעתיד ילדיה מבלי להיוועץ במומחה: עו"ד. מדובר בסכנה ממשית עבור המתגרש/ת וילדיהם.
בסיכומו של דבר, אנחנו נמצאים ב"ראשיתו של דבר": עדיין לא ברור אלו שינויים פסיקתיים יביא עמו החוק החדש. בשלב זה, יש לשים לב שלא להיכשל בשינויים הניכרים לעין; חשוב מאוד לוודא שפתיחת ההליך לא תחמיץ את האפשרות לזכות ב"מרוץ הסמכויות" ולא תשלול את האפשרות לקבל סעדים זמניים שהינם הכרחיים לשם המשך החיים התקינים (כגון מזונות, קשר עם קטינים וניהול כלכלי תקין). בנוסף, חשוב מאוד, גם אם מעוניינים לקחת חלק בהליך הגישור, להיוועץ עם עו"ד, לכל הפחות, על-מנת לדעת למה זכאים ובהתאם לכך עד היכן להתפשר.