בן דרור ימיני, מ
ידיעות אחרונות, מקדיש את טורו השבועי לצביעות הדביקה אשר אנו נוטים להתבוסס בה, ולנטייה של חלק מאיתנו להיות מוכיחים בשער.
רוצים דוגמא? בבקשה. זעקות השבר שלנו, הבכי והנהי על שום ה"התבהמות" של ישראל, וכל זאת משום ש"הצל" התפקד לליכוד.
בן-דרור ימיני מזכיר לנו שבשמאל יש מידה שווה, ואולי אף עודפת, של התבהמות. הוא מזכיר את עזרא נאווי ואת גדעון ספירו, אשר לטענת ימיני הוא "אחד הדמויות ההזויות בשמאל". (נדמה לי שהוא שכח את נטלי כהן וקסברג, שאוהבת לחרבן על דגלים).
ימיני גם אינו מבין על מה המהומה, כשנתגלה כי מוחמד חלבי, פעיל ארגון הסיוע הבינ"ל, world vision , בכלל סייע לחמאס. מה כל כך מפתיע, בכך, שואל ימיני, שהרי במשך שנים מזרים
האיחוד האירופי כספי סיוע לחמאס, בכדי שהאחרון יטפח בקרב תושבי רצועה שנאה גסה בוטה ואנטישמית, ויש אינו פוצה פה. שלא לדבר, מציין ימיני, על שימוש בבתי הספר של אונרא, בכדי לירות מהן רקטות.
אני הייתי מעירה, שאם עד לשואה, האנטישמיות האירופית באה לידי ביטוי בהסתה בעיתונות ובספרות האירופית, כיום האנטישמיות הזו באה לידי ביטוי במימון ההסתה מטעם הרשות הפלשתינית והחמאס, בבחינת "הסתה באמצעות צד ג'".
ימיני תמה גם על הצביעות של פרופ' חגי רם, יו"ר המחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר חברי הסגל שלו תמכו פה אחד בהענקת הפרס על שם
יצחק רבין, ללא פחות מאשר "שוברים שתיקה". ימיני סבור כי לרבין כבר אין כוח להתהפך בקברו, ומקנח את טורו בתמיהה על הצביעות הגלומה ב"עליהום" על אברי גלעד, רק משום שהוא מחפש לתוכניתו עורך בעל "השקפת עולם ציוניות".
