X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
מפגש שהתקיים בבית אנשים ומחשבים הוכיח שעם קצת משאבים ורצון טוב, חברות ההיי-טק והממשלה יכולים לעשות מאמץ רב יותר לקליטת חרדים כך הן יעשו טוב לעצמן, לעובדים החדשים ולמדינה
▪  ▪  ▪
זלזול וגזענות [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
לא אוהבים
צריך לשים את הדברים על השולחן: מנמ"רים לא אוהבים לקלוט חרדים. הם ימצאו 1,001 תירוצים - על-פי הפרוטוקול, כמובן (כי אחרת זו עבירה על החוק) - כדי להעדיף כל מועמד אחר. המספרים מוכיחים זאת: מתוך מאות בוגרי מוסדות אקדמיים או מקבילים להם, שמוכרים על-ידי המדינה, רק 10% משולבים בעבודה, וגם הערכה זו היא מעט מוגזמת.

סדרת הכתבות שפרסמנו השבוע בנושא שילוב חרדים בהיי-טק הייתה סיכום של שולחן עגול שהתכנס בבית אנשים ומחשבים בהשתתפות נציגים של מעסיקים, יועצים והמגזר החרדי. הרעיון היה של ד"ר יוסי ורדי, יזם ואיש היי-טק ותיק, שפגש לפני כמה שנים את משה פרידמן, חרדי שהחליט לצלול למים הקרים של הענף. המפגש הראשון שלו עם יזמים ומנהלי קרנות הון-סיכון היה טראומטי. הוא סבל מזלזול עד כדי גזענות לשמה. המפגש עם ורדי הביא אותו להקים את קמאטק, שנאבקת בדיוק בתופעה שהוא סבל ממנה: הדרת חרדים מההיי-טק הישראלי וחוסר נכונות להקשיב להם.
"חרדי שמקים סטארט-אפ זה כמו חילוני שכותב פירוש רש"י", ציטט פרידמן במפגש דברים שאמר לו אחד ממנהלי קרנות ההון-סיכון הגדולות. לא צריך יותר מזה. המציאות לא השתנה בהרבה בשנים האחרונות.
כל הדוברים בפאנל הסכימו שיש תת-מציאות בענף ההיי-טק, שמדירה באופן גלוי מועמדים לעבודה שיש להם את כל הכישורים, אבל הם לא מתקבלים רק כי הם לבושים אחרת ונקראים חרדים.
צריך לשים את הדברים על השולחן ולא לנסות לטאטא: מנמ"רים לא אוהבים לקלוט חרדים. הם ימצאו 1,001 תירוצים - על-פי הפרוטוקול, כמובן (כי אחרת זו עבירה על החוק) - כדי להעדיף כל מועמד אחר, חוץ מאשר החרדים. המספרים מוכיחים זאת: מתוך מאות בוגרי מוסדות אקדמיים או מקבילים להם, שמוכרים על-ידי המדינה, רק 10% משולבים בעבודה, וגם הערכה זו היא מעט מוגזמת.
לא, זה לא כי החרדים לא רוצים. זה לא מפני שהם רוצים רק ללמוד ולא בגלל 1,001 דברים שאנחנו אוהבים להשליך עליהם, כתוצאה מסטיגמות ומאחר שנוח לנו להסתכל על כל החרדים כמקשה אחת. אין דבר לא מדויק מזה.
נכון, העסקת חרדים דורשת היערכות מיוחדת מצד ארגוני ה-IT - מבחינת הקצאת מקומות, התאמת תנאי הסביבה וליווי מקצועי, לפחות בשלבים הראשונים. אלא שזה בהחלט אפשרי: עובדה שסביב השולחן ישבו נציגי חברות גדולות כמו סיסקו (Cisco), אינטל (Intel), טלדור, אופיסופט ומטריקס, שמעסיקות מאות חרדים וחרדיות - והן לא מצטערות לרגע. המעסיקים שכבר הפנימו את הרעיון רודפים אחרי כוח האדם הזה.
החסם העיקרי הוא הדרישה של החברות לניסיון קודם. בניגוד לצעירים חילוניים, שלהם יש הזדמנות לעבוד כסטאז'רים בחברות היי-טק בזמן הלימודים האקדמיים, למועמדים החרדים אין את הפריבילגיה הזו. זה עדיין לא פוסל אותם. מי שמוכן להקשיב להם, לראיין אותם ולצאת קצת מחוץ לקופסה של תהליכי גיוס העובדים זוכה ומרוויח לא פחות מאשר הצעירים החרדים שמתקבלים לעבודה עצמם. זה דבר מוכח.

גיוס בהבנה
מעגל העבודה [צילום: יונתן שינדל, פלאש 90]

החלטות דרקוניות
המנמ"רים במגזר הממשלתי דבוקים להחלטות דרקוניות שדורשות מכל מועמד ארבע שנות ניסיון, ואם אין לו אותן - שלום ולא להתראות.

אין ספק שמרגישים שינוי באוויר, יותר ויותר חרדים נקלטים בארגוני ההיי-טק ומצליחים, אבל הקצב איטי
▪  ▪  ▪

מה אפשר לעשות? זה לא הולך בכפייה. מדובר בתהליך שצריך לחלחל מלמעלה ועד אחרון העובדים. לא מספיק לקלוט את המועמדים החרדים רשמית, צריך לתת להם תחושה שהם חלק מהארגון.
נציגי המעסיקים בדיון אמרו בכנות: אנחנו לא יודעים בדיוק כמה חרדים יש לנו, כי אנחנו לא מתייגים אותם. אם תרצו, זו תמצית החזון של קמאטק: קחו את החרדים לעבודה, טפלו בהם בדיוק כמו בכל עובד אחר ואם צריך לספק ארוחות כשרות או דברים אחרים שקשורים ליהדות - זה לא אסון ולא פוגע בחברה או בתדמיתה. בכל ארגון יש עובדים עם צרכים נבדלים מסוימים, והחרדים אינם שונים בכך. תתעלמו מהכובע והלבוש. אם יש משמעות לתפיסה של קבלת השונה, היא קיימת גם פה.
הייתה תובנה נוספת שעלתה מהשולחן העגול: יש מסגרות שמכשירות חרדים לעבודה, מעין הסבה מקצועית. הממשלה, כדרכה, עושה רק את מה שהיא חייבת. היא מלמדת את החרדים במקרה הטוב את המקצועות של היום, ואולי של אתמול. אלא שמה שצריך ללמד אותם זה את המקצועות של המחר.
בכלל, הממשלה משחקת כאן תפקיד מאוד לא פעיל. מצד אחד שריה ובכיריה מדברים על הצורך בהגדלת מספר החרדים הבאים למעגל העבודה ומצד שני, המנמ"רים במגזר הממשלתי דבוקים להחלטות דרקוניות שדורשות מכל מועמד ארבע שנות ניסיון, ואם אין לו אותן - שלום ולא להתראות. זאת במקום שהממשלה תהווה סמל ודוגמה, ותקבע בחוק או בתקנות שבכל משרד ממשלתי, בוודאי באגף המחשוב, יהיו חרדים בהתאם למשקלם באוכלוסייה.
אין ספק שמרגישים שינוי באוויר, יותר ויותר חרדים נקלטים בארגוני ההיי-טק ומצליחים, אבל הקצב איטי. לא תעזור לכך העובדה שהממשלה מתכוונת להביא מהנדסים מחו"ל כדי לגשר על המחסור בכוח אדם, במקום להשקיע במה שיש לה מתחת ליד. אם נציגיה יסיירו בבני ברק או בירושלים הם יגלו שיותר זול להכשיר חרדי מאשר להטיס לפה מומחים מעבר לים.
אנחנו, באנשים ומחשבים, לקחנו על עצמנו לסייע במאבק הזה. הוא חשוב לא רק לענף אלא לחברה הישראלית כולה. יש ציונות רוחנית-אידיאולוגית ויש ציונות טכנולוגית, עכשווית, ולא יעלה על הדעת שחלק כה נכבד מתושבי המדינה יהיו מודרים ממנה.

תאריך:  18/08/2016   |   עודכן:  18/08/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
פיתחו את הדלת ואת הלב לחרדים
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
לא! ל"ת
שירת נשים.  |  18/08/16 17:58
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עליס בליטנטל
לקראת שנת הלימודים ועימה עונת תיאטרון חדשה, העלה התיאטרון לילדים ולנוער "גשן"ביום תיאטרון ארוך את מיבחר ההצגות החדשות. שכוונו בעיקר למנהלי בתי ספר והחוגים הדרמטיים שבהם, כדי שיבחרו מה להעלות בפני הקהל הצעיר. בכך, הם בונים את קהל היעד לתיאטרון מקרב הדור הבא
דני דניאל
על השאלה, מה הכי חשוב לך שיהיה בשכונה? השיבו 22% שיהיה בה בית כנסת, 21% מרכזי קניות, 18% מוסדות חינוך, ו-15% שירותים קהילתיים
הראלה ישי
הכל מתחיל בתנועה הנפשית שלנו. אנו יכולים לבחור על מה לבסס ולהשתית את הקשר שלנו עם עולם הערכים האלוקי ועבודת ה' - יראה או אהבה
ישראל לחמן
קבוצת החוסכים שמשלמים את דמי הניהול המלאים הם בעיקרם חוסכים לא פעילים, חוסכים שבהם מטפלת המפקחת במהלך אחר, שעתיד לאחר את החשבונות הלא פעילים עם החשבון הפעיל של המבוטחים
יהודה קונפורטס
מתוך 6,000 רשומים במאגר של קמאטק, שפועלת להשמת חרדים בהיי-טק, רק 400 מצאו עבודה בתעשיה    בכירים בהיי-טק דנו בכך בשאלה מדוע זה קורה וכיצד ניתן למגר את האפליה בענף
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il