אם יש לכם זמן לקרוא טור אחד השבוע ב
ידיעות אחרונות, זה צריך להיות הטור של
יועז הנדל, וזאת משום שהוא כותב על מה שלא מדברים עליו בתקשורת. גניבות במגזר החקלאי. המגזר החקלאי סובל ממכת גניבות. הנדל גורס כי לא ניתן להתעלם מן ההקשר הלאומי, ולא ניתן להיות "פוליטיקלי קורקט" ולהכחיש שרוב גנבי הרכוש החקלאי מגיעים מן המגזר הערבי והבדווי, והרכוש החקלאי עובר לשטחים.
הנדל מדווח כי חקלאים אינם מתלוננים במשטרה, כי הגשת תלונה פירושה הפסד יום עבודה או סיכון שתוגשנה תלונות נגדיות, ולא אחת חקלאים יושבים לספסל הנאשמים. הנדל כותב:
"מי שמחפש הסברים ימצא אותם בכאוס שמתחולל בנגב ובגליל: 4000 מבנים בלתי חוקיים מדי שנה, נהיגה פרועה בכבישים, גמלים חופשיים, נקמת דם, ביגמיה, סחר בנשים מחברון ועזה, הברחות ועבירות רכוש (כ-20 אלף כלי רכב נגנבים מדי שנה). את הצד הלאומי מספקים אנשי הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. הם שולחים מורים ליישובי הבדואים, שולחים צעירים לאוניברסיטאות בשטחי הרשות הפלשתינית, ומצמצמים את אחוזי הגיוס הנמוכים ממילא לצה"ל".
הנדל גורס כי ישראל איבדה את המשילות שלה בצפון ובדרום, ושהנגב והגליל כבר מזמן אינם יהודיים. אני הייתי מוסיפה שאם ישראל הייתה מתמקדת ביהוד הנגב והגליל, והשלטת משילות שם, במקום לשלוח חיילים לגדה המערבית מתוך שאיפת סיפוח שהיא הזויה, יורה לציונות ברגל, ולא מוסרית, זה היה יכול להיות צעד נבון יותר וציוני יותר;
אבל ממשלת ישראל, לצערי, עסוקה בחיסול הרעיון הציוני, כשהיא מקדמת את פתרון המדינה האחת. אז למה שבכלל תטריח את עצמה להגן על חקלאים בנגב ובגליל, מי שפעם היוו את גולת הכותרת של האתוס הציוני, או כמו שהנדל מכנה אותו "ניחוח הדרים בערבוב חרא של פרות", כשהיא עסוקה בהחרבת המפעל הציוני מתוך שאיפה לא ריאלית ולא מוסרית לספח את הגדה המערבית?
