קרולין גליק מ
מעריב עוסקת בטורה בבחירות לרשויות המקומיות הצפויות ברשות הפלשתינית. לדבריה, כנופיות הפתח, שגובות כיום דמי חסות מן העסקים המקומיים ואשר משליטות טרור בגדה, צפויות להעביר את נאמנותן לחמאס, ממש כפי שנעשה בשנת 2007 בעזה. גליק כותבת:
"פסילת מתווה השלום על-ידי רוב הפלשתינים, התמיכה הגבוהה של הציבור בחמאס והאנרכיה בשכם ובמקומות אחרים לקראת הבחירות המקומיות מלמדות אותנו שני לקחים חשובים: פתרון שתי המדינות מת ולא ניתן להחיות אותו. והגיע הזמן שנערוך דיון רציני בשאלת האוטונומיה הפלשתינית".
גליק מצביעה על כשל מחשבתי: איש לא דן בפיל שבחדר, באוטונומיה, המתקיימת זה 22 שנה, וזאת משום שלאורך כל הדרך האוטונומיה נתפסת כ"שלב ביניים" בדרך לפתרון שתי המדינות; לשיטתה, השמאל "סולח" לרשות הפלשתינית על השחיתות, ההסתה על שיתוף הפעולה עם החמאס ועל עוד כהנה וכהנה רעות חולות, משום שכולם מאמינים שברגע שפתרון שתי המדינות יכונן, הבעיות האלו תיעלמנה.
היות ופתרון שתי המדינות אינו מעשי, גורסת גליק, האוטונומיה אינה "סידור זמני", אלא פיל שיושב פה למעלה משני עשורים וצריך להתייחס אליו. גליק, בטורה, אינה מציגה את הפתרון שלה, אך הוא מצוי בספרה "סיפוח עכשיו", ושם הפתרון, כשם הספר.
