עמית סגל מ"
מקור ראשון" מקדיש את טורו השבועי לסקרים אשר המליכו את
יאיר לפיד השבוע, לתחליף ביבי, וכן לתגובת השרשרת שנוצרה, בקואליציה ובפרווריה, בגלל פרסת הסחטנות החרדית האחרונה.
הוא כותב:
"פסיקת בג"ץ על העבודות וסקר
מינה צמח על התחזקות לפיד, ציננו משמעותית את הרצון החרדי במריבות. אין דבר מסוכן יותר למפלגות החרדיות מאשר המפלגות החרדיות: ספק אם מאז המחאה החברתית נקלע נתניהו לסכנה ציבורית כמו בתמונת פקקי הענק של יום ראשון. הפעם אלה לא הערבים שנוהרים באוטובוסים, אלא החילים. רוב הציבור משוכנע שזה בגלל ראש הממשלה. בשתיקתו, התגלה ישראל כ"ץ כיריב קשה יותר בדעת הקהל מ
ציפי לבני ו
יצחק הרצוג (בוז'י) בבחירות".
מטורו של סגל עולה, כי התנהלותו הלחיצה, וההססנית של ביבי בסאגה הזו, מקרבת את לפיד לבית בבלפור, ולכיסא ראש הממשלה. מה שתורם לסיכוייו של לפיד הוא השתעבדותו למולך הסקרים, ודת הסקרים לעיתים מחייבת להתעטף בטלית ולשים כיפה על הראש.
את המשך טורו מקדיש סגל למשאל העם שכעת השמאל הו-כה חפץ בו. מדוע? ההסבר של סגל פשוט: משאל עם הוא ה"מועד ב'" של אותן סיעות בכנסת, שלא הצליחו להעביר את העמדה שלהן בתוך הכנסת. שמא נשכח, כי בימי אוסלו וההינתקות, סיעות הימין הן שביקשו משאל עם?
