בהחלטה שניתנה ביום 29.10.06 בעניין בית יוסף בע"מ - בית חולים גריאטרי סיעודי נ' שרה חן, החליט בית המשפט ברשות הרשמת לאה גליקסמן, כי מאחר ועבר מניין 30 הימים ממתן פסק הדין בעניינן, יש לפסול את הערעור שהגישו.
המערערות טענו כי פסק הדין הרשמי הומצא להם ב- 25.6.06 והן הגישו את הערעור ב- 27.6.06, ועל כן אין לדחותו. המשיבה טענה כי פסק הדין ניתן על-ידי בית הדין האזורי ב- 4.6.06, וב- 6.6.06 פורסם באתר הרשמי של הנהלת בתי המשפט. ב-8.6.06 הומצא פסק הדין למשיבה, ובו ביום היא שלחה את פסק הדין מאתר בתי המשפט לבא כוחן של העותרות.
על כן החליט בית הדין כי העובדה שהמסמך שנשלח הוצא מאתר הנהלת בתי המשפט ללא חתימת המותב וחותמת בית המשפט, אינה בעלת משקל רב בנסיבות הקיימות. זאת משום שכיום החלטות רבות של בית הדין מומצאות לצדדים באמצעות הדואר האלקטרוני או שרת הפקסים, כאשר אינן נושאות חתימות וחותמת בית משפט.
בית הדין העדיף את "כלל הידיעה" על "כלל ההמצאה" לאחר בחינתו פסקי דין קודמים, לפיהם, לדידה של הרשמת, היה על העותרות לדעת כי ידיעתן הלא מוכחשת על פסק הדין, היא המועד ממנו יש להתחיל לספור את מניין הימים להגשת ערעור.
בנוסף אמר בית הדין, כי ציפייתה הלגיטימית של המשיבה תיפגע, שכן ביודעה כי הומצא לעותרות פסק הדין בצירוף מכתב מבא כוחה, החלה בהליכי הוצאה לפועל לאחר חלוף 30 הימים. ולכן, מאחר והמערערות לא העמידו את המשיבה על כוונתן לערער על פסק הדין לאחר מכן, יש לדחות את הערעור על הסף.