עוזר הרמטכ"ל, על-אף דרגתו הזוטרה יחסית בפיקוד הבכיר של הצבא, חשוף לחומרים שבכירים רבים ממנו לא חשופים אליהם. הוא גם מתחכך עם פוליטיקאים, והוא ודאי חלק מהרכילות בלשכה ובצמרת הצבא על מנהיגיה האזרחיים של המדינה.
ולכן עוזר הרמטכ"ל חייב שיצטייד בפה קטן, פה קטן מאד, הוא מסתובב עם בכירים ויודע הכל ועם זאת הוא זוטר מידי לפחות את הפה.
וההרגשה היא שחבריו להרפתקה החולנית של פרשת הרפז נמנעים מלצייץ כי הם חושבים על השתלבות בפוליטיקה (לפחות עיתונאי מרכזי בפרשה,
יאיר לפיד, כבר השתלב) ונראה עוד ש
ארז וינר כמו גולנצ'יק אמתי ממשיך להישכב עבור חבריו הבכירים על הגדרות, מתוך אמונה או אפילו ידיעה, שכמו שהם דאגו לו בצבא בשל נאמנותו העיוורת, כן הם ידאגו לו באזרחות בשל נאמנותו העיוורת.
כך
אומר ארז וינר בראיון עיתונאי "ברק קינא, נתניהו נבהל" לא פחות ולא יותר.
דברים מקוממים
אין לי כל הסבר אחר למשפט "ברק קינא, נתניהו נבהל" אשר יוצא מפיו של אל"ם בצבא שמתוקף תפקידו חשוף כמעט לכל דבר, אך הדבר האחרון המצופה ממנו זה לתקוף את הדרג המדיני שהיה ממונה ישיר על מפקדו ועל כל הצבא בעת שירותו הצבאי.
שבענו כבר מביקורת של ראש השב"כ לשעבר, ראש המוסד לשעבר, על ראש הממשלה ושר הביטחון, ביקורות שאינן ראויות כי אם נשמרו בבטן בזמן השירות ולא הביאו להתפטרות של האנשים האלה, כנראה שלא היה מדובר בנושאים המצריכים חשיפה דווקא כאשר הניסיון הוא ניסיון פוליטי להחליף את השלטון, אך אלה אנשים עתירי זכויות, המפקדים המובילים של מערכות ביטחון במדינת ישראל, ואף אם דבריהם מקוממים, לא ניתן לשלול לחלוטין את זכותם לדבר.
אך מהי זכותו של ארז וינר? כולה עוזר הרמטכ"ל, מהי זכותו לפתוח פה רכילותי, המבייש את
אומרו הרבה יותר מאשר אל ה"קורבנות" של דבריו.
בעקבות פרשת הרפז ארז וינר נאלץ בצדק רב לפשט מדים, עם זאת ארז וינר גויס למילואים במבצע האחרון בעזה. ראוי היה שבעקבות דבריו, ישוחרר ארז וינר מהצבא לחלוטין, לדעתי דבריו אינם מכבדים את דרגות האל"ם אותן הוא נושא על כתפיו.
