המחלוקת בין החוקרים לגבי עתיד המערב (ג')

הגישה הראשונה גישה זו מיוצגת ע"י ג'פרי ר. בארנט ואהרון ל. פרידברג. על-פי גישתם התפוררות בריה"מ מסמנת שליטה מוחלטת של האינטרסים של האומות המערביות העיקריות אליהן תצטרף מדי פעם יפן. ארה"ב תהיה המעצמה היחידה שתקבל יחד עם בריטניה וצרפת את ההחלטות בתחום המדיני והביטחוני וארה"ב יחד עם גרמניה ויפן תקבלנה את ההחלטות בתחום הכלכלי. למערב יש אינטרסים בכל אזורי העולם והוא אשר יקבע וישפיע באמצעים הבאים: שליטה במערכת הבנקאות העולמית שליטה בכל המטבעות הקשים המערב הוא הצרכן העיקרי בעולם המערב הוא המספק לעולם את רוב המוצרים המוגמרים המערב שולט בנתיבי הים המערב מסוגל להתערבות צבאית מסיבית רוב המחקר והפיתוח הטכני נעשה במערב המערב שולט בחינוך הטכנולוגי ברמה הגבוהה ביותר בעולם המערב שולט בחלל המערב שולט בתעשיה האווירונאוטית המערב שולט בתקשורת הבינלאומית המערב שולט בתעשיית הנשק המתוחכם. הגישה השנייה הגישה השנייה מיוצגת ע"י סמואל הנטינגטון. לדעת הנטינגטון חלקו היחסי של העולם המערבי בעוצמה המדינית, הכלכלית והצבאית נמצא בירידה. הראיות: המלחמה הקרה הביאה את המערב לאפיסת כוחות. מדינות המערב סובלות מהאטה בצמיחה הכלכלית, אבטלה, גירעונות ממשלתיים, אוכלוסייה הדורכת במקום (ירידה בילודה ), ירידה במוסר העבודה, שיעורי חיסכון נמוכים, התפוררות חברתית, סמים ופשיעה. העוצמה הכלכלית, הכוח הצבאי וההשפעה המדינית עוברים במהירות למזרח אסיה: סין והודו נמצאות על סף המראה כלכלית. העולם האיסלאמי עוין יותר ויותר את המערב. הנכונות של חברות אחרות לקבל את תכתיבי המערב בירידה ביטחונו העצמי של המערב ורצונו לשלוט נמצאים בירידה הנטינגטון מסכים עם הגישה הראשונה שבמשך מרבית המאה ה- 21 המערב עדיין יישאר בשליטה אבל, גישה זו מתעלמת, לדעתו, מהשינויים ההדרגתיים המתרחשים שהם בעלי משקל מהותי במאזן הכוחות. כוחו היחסי של המערב ילך וירד ולעומתו תעלינה הציביליזציות האסייאניות: סין תקרא תיגר על עליונות המערב ותתחרה בהשפעתו, שאר החברות הלא- מערביות תזקופנה את קומתן מבחינה תרבותית ותדחינה את תרבות המערב. הנטינגטון סבור שלשקיעת המערב יש 3 איפיונים עיקריים:

• כשם שעליית המערב נמשכה 400 שנים כך ימשך תהליך שקיעתו. נקודת השיא של המערב הייתה ב-1900. כעת המערב נמצא בשלב הראשון של השקיעה. שלב זה הוא איטי אבל אח"כ תתחיל תאוצה שתלך ותגבר עד לירידה הסופית.

• השקיעה איננה מתקדמת בקו ישר. יש לה הפסקות ושינויי כיוון מכיוון שלחברות דמוקרטיות יש יכולת התחדשות רבה. כמו-כן, בניגוד לציביליזציות אחרות למערב יש שני מרכזים: אירופה וארה"ב. מ-1900 עד 1945 החלה שקיעת המרכז האירופי. מדינות אירופה טרודות בבעיות כלכליות, חברתיות ומדיניות פנימיות, נוסף על היותן מפולגות.

מ-1945 ארה"ב שולטת בעולם. הדה- קולוניזציה שהחלה לאחר מלחה"ע השנייה פגעה באירופה אבל לא בארה"ב שעיצבה אימפריאליזם לא טריטוריאלי מסוג חדש. תוך כדי המלחמה הקרה עלה כוחה הצבאי של בריה"מ ויפן התחזקה מבחינה כלכלית אבל בשלהי המאה ה- 20 כוחה של הפריפריה עדיין חלש.

• חלקו של המערב ברוב משאבי הכוח החשובים הגיע לשיאו בראשית המאה ה-20 ומאז החלה ירידה יחסית לציביליזציות אחרות. הנטינגטון התכוון למשאבים הכלכליים, הצבאיים, הטכנולוגיים, הדמוגרפיים, החברתיים והמדיניים.

הנתונים על-פי הנטינגטון המבשרים שקיעת המערב טריטוריה - ב-1920 שלט המערב ב-50% משטח העולם. בשלהי המאה ה- 20 המערב שולט רק ב-25% משטח העולם. המערב שולט באירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה וניו- זילנד. האיסלאם שלט ב-1920 רק בכ-5% משטח העולם ובשלהי המאה ה- 20 הוא שולט על מעל 20% . אוכלוסייה - ב-1920 שלט המערב על 48% מאוכלוסיית העולם. ב-2000 הוא שלט ב-11% והצפי ל-2025 הוא - 10%. המערב הופך למיעוט בשל ירידה בילודה, גידול משמעותי במספר הגימלאים המהווה מעמסה על המשק וירידה בכוח האדם. לעומת זאת בציביליזציה הסינית, ההינדית והלטינו-אמריקנית יש ירידה בתמותת תינוקות, עלייה בתוחלת החיים, עלייה משמעותית בידיעת קרוא וכתוב (71%), גידול של 50% ברמת ההשכלה התיכונית, העיור, המעבר מהכפר לעיר והשכלה מביאים לניידות חברתית, אחוז הילדים והצעירים באוכלוסייה נמצא בעלייה ומביא לגידול בכוח האדם לשוק העבודה ולחיילים בצבא. תוצר כלכלי - חלקו של המערב בתוצר הכלכלי העולמי נמצא בירידה. ב-1928 היה חלקו 84.2% ומ-1945 החלה הירידה. ב-1980 חלקו ירד ל-57.8% והצפי, לדעת הנטינגטון, ל-2020 הוא 30%. תוצר כלכלי גולמי - ב-1950 היה חלקו של המערב 64%, הוא ירד ל-49% ב-1980, ב-2000 הייתה ירידה נוספת ל-30% והצפי של הנטינגטון ל-2020 הוא 25%. עד אמצע המאה ה-21 סין ומדינות מזרח אסיה תעלינה על ארה"ב מבחינה כלכלית. יכולת צבאית - היכולת הצבאית מורכבת מ-4 גורמים: כמות - מספר אנשי הצבא, כמות הנשק והמשאבים. טכנולוגיה - היעילות והתיחכום של הנשק והציוד. ארגון - המשמעת, הלכידות, האימון, המורל של היחידות ויעילות יחסי הפיקוד והבקרה. חברה - היכולת והנכונות של החברה להשתמש בכוח הצבאי ביעילות. עד 1920 עליונות המערב הייתה מוחלטת בכל 4 הגורמים. בתקופת המלחמה הקרה נוצר שוויון בין ארה"ב ובריה"מ אבל, לאחר סיום המלחמה הקרה והתמוטטות בריה"מ ניכרות 5 מגמות בהתפתחות היכולת הצבאית בעולם: התמוטטות בריה"מ, התפרקות ברית ורשה וצמצום משמעותי בכוחה הצבאי של רוסיה. צמצום בתקציבי מדינות המערב לצורכי הצבא: כוח האדם קוצץ בכ-50% ותקציב נאטו קוצץ ב-10%. הנטינגטון צופה שעד 2020 יהווה הכוח הצבאי של המערב רק 10% מכוח האדם הצבאי בעולם. לעומת המערב, במזרח אסיה קיימת מגמה הפוכה. תקציבי הצבא גדלו ב-50%. נשק גרעיני - בעבר היה נשק גרעיני רק למערב. בשלהי המאה ב-20 יש נשק גרעיני לרוסיה, סין, ישראל, הודו, פקיסטן, קוריאה הצפונית, ואירן. תעשיה צבאית - בעבר הייתה למערב שליטה בלעדית בתחום זה. לאחר מכן הצטרפה בריה"מ ואחריה מדינות נוספות. חלוקת העולם לאזורי השפעה - בעבר הייתה שליטה בלעדית של המערב. לאחר מכן התחלק העולם לשני אזורי השפעה של ארה"ב ובריה"מ וכיום אזורי ההשפעה של המערב הצטמקו. אירופה בעלת השפעה באירופה בלבד, ארה"ב בעלת השפעה במפרץ הפרסי, בצפון- מזרח אסיה ובמזרח התיכון. רוסיה בעלת השפעה במדינות הסמוכות לה וסין בעלת השפעה במזרח אסיה. לסיכום, שליטת המערב בכל משאבי הכוח הייתה בשיאה בשנות ה-1920 ומאז יש ירידה הדרגתית. בעשורים הראשונים של המאה ה-21 עדיין יש למערב יתרון בכושרו המדעי, בחידושים הטכנולוגיים בתחום הצבאי והאזרחי אבל בכל שאר התחומים יש ירידה. ב-1919 המערב קבע את מפת העולם בוועידת ורסאי אבל כיום יש עלייה של מרכזי כוח נוספים. ____________ המאמרים הבאים יעסקו בהתפתחויות בציביליזציות הלא- מערביות, ובתחיית האיסלאם.