העולם המוסלמי: תחיית האיסלאם
המודרניזציה והתפרקות מסגרות מסורתיות יצרו משבר זהות בחברות המוסלמיות מצד אחד, ותחושת השפלה על עליונות המערב, מצד שני. במקום לעשות חשבון נפש הגיב העולם המוסלמי בתחושת עלבון והשפלה.
התחייה של האיסלאם התבטאה בדחיית ההתמערבות ובשיבה לדת. דחיית המערביות ושיבה לתרבות אבות - קריאת התיגר המוסלמית דוחה את הערכים והמוסדות המערביים וקוראת להתחדשות תרבותית, חברתית ופוליטית. המודרניזציה הביאה לתחייה של הדת בניגוד להנחה שהייתה רווחת שהמודרניזציה תביא לירידת הדת.
האידיאולוגיות המערביות: המרכסיזם והקומוניזם, והליברליזם המערבי נכשלו. הן לא היכו שורש בחברות הלא- מערביות. הקפיטליזם, המדע והטכנולוגיה והשפעתם על הארגון החברתי הביאו לריאקציה בעולם המוסלמי ולתחייה דתית.
הגורמים לתחייה הדתית
- תהליכי המודרניזציה הכלכלית, התרבותית והחברתית במחצית השנייה של המאה ה-20 הביאו לשינויים מפליגים בחיי האנשים. המעבר מהכפר לעיר הביא להתערערות הנורמות הישנות, לאובדן היציבות ולבעיות אבטלה והסתגלות וגרמו לטראומות פסיכולוגיות, רגשיות וחברתיות. הבעיה הייתה אובדן הזהות העצמית הישנה והחיפוש אחר זהות עצמית חדשה ומשמעות לחיים. הדת הייתה הדרך הקלה להחזרת תחושת הזהות העצמית והמשמעות לחיים בעולם מנוכר. תנועות פונדמנטליסטיות צומחות כאשר מסגרות ישנות מתמוטטות ואנשים מאבדים את זהותם. הדת נותנת תשובות לצרכים אנושיים.
- התחייה הדתית הינה ריאקציה לחילוניות ושיבה לערכים הישנים של עזרה הדדית וסולידריות אנושית באווירה של ניכור ואינדיבידואליזם בעולם החילוני.
- במדינות הלא-מערביות לא היו שירותי בריאות, אישפוז, טיפול בקשישים, עזרה באסונות ופגעי טבע מטעם המדינה. המסגרת הדתית נתנה אלטרנטיבה להעדר שירותים אלה וגם הציעה מוסדות חינוך כמו גני ילדים ובתי ספר.
תהליכים אלה התאפשרו כתוצאה מהגידול הדמוגרפי במדינות האיסלאם. בארצות האיסלאם - הריבוי הטבעי הגבוה הביא לגידול עצום של האוכלוסייה בעיקר בגילים 15 - 24. ב-1980 היוו המוסלמים 18% מאוכלוסיית העולם. ב-2000 עלה חלקם באוכלוסיית העולם ל-20% והצפי של הנטינגטון ל-2025 הוא 30%. האוכלוסייה הצעירה מהווה לפחות 20% מאוכלוסיית המדינות המוסלמיות. הריבוי הטבעי העצום הביא למספרים גדלים והולכים של מחפשי עבודה.
בתוניס היה גידול של 30% במחפשי עבודה, במצרים ואלג'יר הגיעה הגידול ל-50% ובסוריה היה גידול של 100% במספר מחפשי העבודה. המשטרים המוסלמיים לא היו מסוגלים לספק תעסוקה לצעירים שנוספו לשוק העבודה והאבטלה הגיעה לממדים גדולים ביותר.
תופעה זו יצרה תסיסה שהתבטאה בפונדמנטליזם, טרור, התקוממות נגד השליטים והגירה. מצב זה סיכן את הממשלים במדינות המוסלמיות.
אירן היא דוגמה קיצונית לדחיית המערביות.
השיבה לדת
הממשלות בעולם המוסלמי עודדו את השיבה לדת כמחסום בפני רעיונות מערביים. הם הכניסו למערכת החינוך תוכניות לימודים שעודדו איסלמיזציה ושמו דגש על החוק האיסלאמי במקום החוק המערבי ועל קיום מנהגים מוסלמיים, קיום מצוות וביקור סדיר במסגדים.
התנועות הפונדמנטליסטיות הסוניות והשיעיות טיפחו אופוזיציה למשטרים הקיימים ופעלו במדינות השונות להפיכתן לרפובליקות איסלמיות.
התנועות הללו שמו להן למטרה לרכוש את לב האזרחים ע"י הקמת ארגונים חברתיים ומתן שירותים שהמדינה לא סיפקה לאזרחים: בתי חולים, מרפאות, בתי יתומים, בתי אבות, ארגוני נוער וסטודנטים, מערכת חינוך איסלאמית מקבילה למערכת החינות הממלכתית, הקמת מרכזים ללימוד הקוראן, הקמת אוניברסיטאות איסלאמיות והקמת מערכת משפטית של דייניםאיסלמיסטים כתחליף למערכת המשפט הממלכתית.
הפעילויות הללו איפשרו גיוס הנהנים מהשירותים להקמת אופוזיציה פוליטית לשלטון. המגויסים באו משורות המהגרים מהכפר אל העיר שהיו זקוקים לעזרה שקיבלו מהארגונים הפונדמנטליסטיים ומשורות המעמד הבינוני החדש שמאס במשטרים המדכאים והמושחתים ודחה את הדגם המערבי לטובת הדגם המוסלמי.
הגורמים להצלחת האופוזיציה האיסלאמיסטית
- השלטון עודד בתחילה את הפעילות החברתית ושירותי הרווחה שהציעו הארגונים הפונדמנטליסטיים כמשקל שכנגד לתנועות קומוניסטיות ולאומיות משום שחשב בטעות שמדובר בשירותי דת ורווחה בלבד. לכן, השלטון עודד את פעילותן עד שעמד על טעותו.
- לאופוזיציה האיסלאמיסטית היה קל יותר לעומת תנועות חילוניות לפעול בתנאי דיכוי משום לעמדו לשירותה המסגדים, שירותי הרווחה ושאר הארגונים.
- הניסיון של השלטונות לגייס את הדת לצידן ע"י איסלמיזציה של החינוך, עידוד שיבה לחוק האיסלאמי והדגש על קיום מנהגים מוסלמיים פעלו כבומרנג.
- מדינות המפרץ עודדו ומימנו איסלמיזציה וארגונים איסלמיסטים מתוך בוז למערב והגולם קם על יוצרו בדמותו של בין לאדן שהקים את אל-קאעידא.
לסיכום, הדור הצעיר הגיב למצבו בהצטרפות לאופוזיציה האיסלאמיסטית ולמיליטנטיות פוליטית. כמו-כן, החל גל הגירה למערב. הדגם האיסלאמיסטי לא נתן תשובה אמיתית לבעיות של הדור הצעיר במדינות המוסלמיות. הוא נתן תשובה לבעיות הזהות אבל לא לפיגור הכלכלי, אי-הצדק החברתי והדיכוי הפוליטי. המוסלמים ימשיכו להאשים את המערב בבעיותיהם אבל היציבות בעולם המוסלמי תלך ותתערער וההתנגשויות בתוך המדינות, עם המערב, ועם מדינות שכנות תגבר יחד עם גלי ההגירה.
