יום ששי, 14.10.16. בתוכנית בוקר של
ערוץ 10 מתראיין השר לוין, שר התיירות, ומלמד סנגוריה על עמונה בה אמורים להרוס/לפנות כמה בתים שלא נבנו כחוק. טענותיו הן טענות פוליטיות גרידא ולא משפטיות על-אף היותו של השר עורך דין. דברי השר נשמעים כאילו לקוחים מעולם דמיוני שבינו לבין המציאות אין כל קשר. לדברי השר, הפתרון של עמונה פשוט: היות שמדינת ישראל לא אכפה את צווי ההריסה ההמוניים שהוציאו בתי המשפט לגבי הבנייה ביישובים הערביים או בערים המעורבות, כמו ירושלים, אין לאכוף את הריסת הבתים בעמונה. לכאורה הגיון צרוף, אלא שהמדובר בטענה המבזה את השר.
השר לוין הוא חבר ממשלה, הרשות המבצעת והאוכפת את חוקי המדינה, כולל צווים שבתי המשפט הוציאו. אין זה ברור למי השר לוין בא בטענות כאשר ממשלתו אינה מבצעת את צווי ההריסה, הגם שהם ביישובים הערביים או בערים המעורבות? השר לוין צריך לבוא בטענות אל עצמו, אל ממשלתו, אל השר לביטחון פנים או שר הביטחון שאינם מורים על ביצוע צווי ההריסה של הבתים הבלתי חוריים שנבנו. למותר לציין שהשר אינו עושה זאת אלא הוא בא בטענות אל המערכת המשפטית, כהרגלו. לפי מיטב ידיעתי, לא מערכת המשפט אמונה על אכיפת צווי הריסה או כל צו של בית משפט.
טענתו השנייה של השר הייתה שבעמונה גרות משפחות, ישנם ילדים רבים, לכן אין לפגוע בהם. הלב נוטה לקבל את הטענה זו כי מי רוצה לפגוע בילדים או משפחות? אף אחד. אלא שאליה וקץ בה: אם בתי המשפט מוציאים צווי הריסה והממשלה אינה אוכפת אותם, המסר יכול להתפרש שגם אזרחים מן השורה השומרים חוק, בעלי משפחות וילדים, יכולים בשקט להתחיל ולבנות על כל שטח, בכל פינה, להוסיף קומות או להרחיב גינות תוך נגיסה משטחים ציבוריים, ואיש לא יבורא אליהם כדי להרוס את מה שבנו שלא כחוק. גם הם יכולים לטעון שעד שלא ייאכפו צווי ההריסה כולם, בכל מדינת ישראל ומעבר לה, גם להם הזכות ליהנות מהפרת החוק. אם נמשיך בקו זה, אין צורך בוועדות תכנון, אין צורך בהיתרי בניה, אין צורך בהוכחת בעלות על קרקע. כל אחד כטוב בעיניו יעשה. לתופעה זו קוראים אנרכיה.
בקשת הארכה
סבורני שלוין אינו רוצה באנרכיה אלא בדבר אחר: שממשלת ישראל וה
מתנחלים יוכלו לבנות היכן שהם רוצים ללא קשר לבעלות על הקרקע, להיתרים, וכד'. מי שמבקש להחיל הלכות אלה מבקש להרוס את שלטון החוק, כולל בג"ץ. ביושר יש לומר שמשאלת הלב של לוין היא הרס בית המשפט העליון. אני מקווה שמשאלתו לא תתממש.
והתמה האחרונה לגבי דברי לוין. מזה ארבע שנים ממשלת ישראל מנהלת מלחמת התשה נגד בית המשפט העליון כדי להעביר את רוע הגזירה מן העולם. פעם אחר פעם, פרקליטות המדינה נתבקשה לבקש הארכה מבית המשפט, ובית המשפט נענה. עצם הפנייה לבקשת הארכה היא הודאה באי-חוקיות הבתים האמורים להיהרס. היועץ המשפטי לממשלה, גם הקודם וגם הנוכחי, חזרו וטענו שאין כל אפשרות להציל את הבתים שנועדו להריסה משום שהם בנויים על קרקע פרטית. גם השר בנט וגם שרת המשפטים מודעים שאין כל אפשרות
חוקית להציל את מה שנעשה שלא כחוק. מעניין מדוע השר לוין אינו בא בטענות אל חבריו השרים שאינם חשודים בהתנכרות למתנחלים. השאלה היא כמובן רטורית.
מוטב לשר לוין וכל אלה התומכים בגישתו לומר את האמת: לא רוצים להרוס את הבתים בעמונה; לא מוכנים לשום הסדר אחר שהוצע על-ידי גורמים אחרים התומכים במתנחלים; השר לוין רוצה בהרס בית המשפט העליון ועל חורבותיו לכונן בית משפט השר למרותו והפועל לפי האידיאולוגיה שלו. סביר להניח שלעמדות אלה יהיו הרבה תומכים.
כשהשד יוצא מן הבקבוק, קשה מאוד להחזירו, אולי אפילו בלתי אפשרי. אם אנרכיה תשתרר בישראל בגלל עמדות כמו זו של לוין וחבריו, תהיה זו אתחלתא דהרס המדינה, שלטון החוק וההחברה.
