בשמונת הסקרים האחרונים שפורסמו בארה"ב לפני כתיבת מאמר זה (י"ז תשרי תשע"ז, 19.10.2016), נסקרו 10,400 אמריקנים, ובסיכום תוצאותיהם, המתחשב במספר הנסקרים בכל סקר, מובילה קלינטון בפער של 4.1%.
מתוך שמונת הסקרים, בשישה מובילה קלינטון, כשבשלושה מהם הפער בינה לבין טראמפ קרוב לעשרה אחוז, ואילו בשניים מהם קיים (כמעט) שוויון מוחלט בין השניים, ובהנחה שהנסקרים מהווים אכן מדגם אקראי של אוכלוסיית הבוחרים, הסיכוי שלטראמפ יש היום (!) רוב באוכלוסייה הוא בערך אלפית האחוז.
כל אדם בר דעת מבין שסיכוייו של טראמפ גבוהים יותר מאלפית האחוז, ושתי הסיבות לכך הן שנותר עוד זמן עד לבחירות, ושהנסקרים אינם (!) מהווים מדגם אקראי של אוכלוסיית הבוחרים. אשר על כן, יש להעריך בכמה יכולות להשתנות תוצאות הסקרים בשלושת השבועות שנותרו עד הבחירות, ובכמה יכולות תוצאות הסקרים לסטות מתוצאות הבחירות בפועל.
כדי לענות על השאלה הראשונה, נבחנו התוצאות המופיעות לגבי ממוצעי הסקרים באתר realclearpolitics.com במרווחים של שלושה שבועות זה מזה, ונתקבל שהסטיה המרבית בשלושת החודשים האחרונים היא של 6.7%. בהתחשב בכך, ובהנחה הטבעית שהסטיות הינן בעלות התפלגות נורמלית (פעמון), נקבל שהסטייה הממוצעת היא של 2%.
עשרה מנדטים
ובהנחה זו, נקבל שסיכוייו של טראמפ להדביק את הפער בסקרים הוא בערך 5%. נמוך מאוד אך לא בלתי אפשרי.
אבל כמובן, גם אם הסקרים האחרונים יצביעו על ניצחון לקלינטון, עדיין יכול טראמפ לנצח, והשאלה השנייה שיש לענות עליה היא מהו הפער האופייני בין תוצאות הסקרים לבין תוצאות ההצבעה.
לגבי ישראל קל מאוד לענות על שאלה זאת: בבחירות האחרונות היה בממוצע הסקרים האחרונים יתרון של עשרה מנדטים למחנה הימין-דתיים על מחנה השמאל-ערבים (ניצחון בשעור של 55:65), והפער בפועל היה של 14 מנדטים (53:67), וההפרש בין התחזית לבין התוצאות בפועל הוא של 4 מנדטים - שלושה אחוזים ושליש.
ואילו בבחירות הקודמות, של 2013, בממוצע הסקרים היה פער של עשרה מנדטים (55:65) לטובת מחנה הימין-דתיים, שבפועל ניצח בפער של שני מנדטים בלבד (59:61), והפער בין התחזית לתוצאה הוא של שמונה מנדטים - שישה אחוזים ושני שליש. ומכאן מתקבל שהפער הממוצע בין התחזית לתוצאה הוא של חמישה אחוזים, הערכה סבירה בהחלט.
פער מרבי
ואילו השוואת ממוצעי הסקרים האחרונים בארה"ב המוצגים באתר realclearpolitics.com לתוצאות הבחירות בפועל מעלה שבבחירות האחרונות (בין אובמה לרומני) היה פער של 3.2% (לטובת אובמה) בין הסקרים לתוצאה הסופית, ואילו בבחירות שלפניהן (בין אובמה למקיין) היה הפרש של שלוש עשיריות האחוז בלבד בין ממוצע הסקרים לבין התוצאה בבחירות.
מתוצאות אלה מתקבל הערכה של של הפרש ממוצע של 1.75% בין הסקרים לבין תוצאות הבחירות, וכיוון שבישראל ההפרש הממוצע שנתקבל הוא של 5%, מסתבר שהסקרים בארה"ב מדויקים הרבה יותר מהסקרים בישראל.
ומצד שני, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שההבדלים בין הסקרים שנערכו בארה"ב גדולים הרבה יותר מההבדלים בין הסקרים שנערכו בישראל. בישראל היה הפער המרבי בין הסקרים האחרונים שנערכו לפני הבחירות האחרונות 5% (שישה מנדטים), ואילו בארה"ב הפער המרבי כיום הוא של 12% - בין שני הסקרים המצביעים על שוויון, לבין סקר של אוניברסיטת מונמאות' שמצביע על פער של 12% לקלינטון, וכיוון שאין אפשרות הגיונית להסביר את הפער הזה, נבחנו מספר חלופות לפער הממוצע בין הסקרים לתוצאות האמת, וסיכוייו של טראמפ בחלופות אלה מוצגים להלן:
1. הפער הממוצע בין הסקרים לתוצאות האמת הוא של 1.75%, ובמקרה זה סיכוייו של טראמפ לנצח הם 10%.
2. הפער הממוצע בין הסקרים לבין תוצאות האמת הוא 3.2% (כפי שהיה בבחירות האחרונות), ובמקרה זה סיכוייו של טראמפ לנצח הם 19%.
3. הפער הממוצע בין הסקרים לבין תוצאות האמת הוא 5% (כמו אצלנו), ובמקרה זה סיכוייו של טראמפ לנצח הם 27%.
נכון לכתיבת שורות אלה, מעריך מנתח הסקרים האמריקני, נייט סילבר, את סיכוייו של טראמפ ב-15.5%. ולמרות שהחישובים שהוא עורך הם וודאי מסובכים הרבה יותר מהחישוב הפשוט המוצג לעיל, מסתבר שהערכת הסיכויים שלו איננה רחוקה מההערכה שהוצגה לעיל, ולפיה הפער הממוצע בין הסקרים לתוצאות דומה לזה שהיה בבחירות הקודמות - 3.2%.
וימים יגידו.
