בלילה היה לי חלום בלהות. חלמתי שבשעת בוקר מוקדמת הקיפו כוחות המשימה את היעד: עפרה. המשימה: לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס. השמש זרחה, השיטה פרחה, הדחפורים רעמו והמשאיות הותנעו. בנינו ובנותינו, חיילי צבא ההגנה לישראל ושוטרי משטרת ישראל, נקראו לבצע את המשימה הקשה מכל: טרנספר. קולות המחאה על כך שמדובר בפעולה בלתי חוקית בעליל הושתקו. סוף-סוף לא מדובר בעקירת בני אדם מבתיהם. בסך-הכל מדובר בטרנספורט של
מתנחלים. כידוע, אל"ם (האגודה לזכויות המתנחלים) טרם הוקמה, ולאגודה לזכויות האזרח אין עניין בנושא לאחר שהושלמו תהליכי הדה-לגיטימציה והדה-הומניזציה של המיועדים לגירוש.
לא הרחק משם, בראש העין, הוקם בן-לילה מחנה עקורים זמני לתושבי עפרה. מכיוון שמדובר בהסדר ביניים בלבד, עד לפינוי הבא מערבה, לא היה טעם במחנה קבע, והכסף שנחסך הוזרם לשטחים המשוחררים (זה שמם החדש של יהודה ושומרון בפי השמאל). במשך היום עשו המשאיות את דרכן הלוך ושוב ופינו אלפי פליטים יהודיים מבתיהם.
חזון אחרית השלום
במקביל התחיל בערבות יריחו מימוש מזורז של חוק השבות, שנחקק על-ידי הארגון לשחרור פלשתין (אש"ף) כולה. באותו מקום שבו צלחו יהושע "הכובש" ובני ישראל את הירדן לפני למעלה משלושת אלפים שנה, שם שעטו אוטובוסים ממוזגים ובהם המוני השבים החוגגים. בעוד כשעה הם עתידים לקבל מן ה"יאהוד" את מפתחות הבתים המיועדים להם בעפרה.
עם שקיעת החמה נערך בעפרה "המשוחררת" טקס מצמרר תחת הסיסמה "היכונו לביאת השלום". הערב נחתם במופע של מקהלת בצל"ם, בני ציון לכו מכאן. שלובי זרוע עמדו זמרי השמאל הקיצוני היהודי, הטרוריסטים הטובים של עבאס והטרוריסטים הרעים של חמאס. חזון אחרית השלום מבית מדרשם של נביאי הטרור התגשם לנגד עינינו הדומעות: וגר חמאס עם אש"ף ... ושעשע השמאל על חור פתן. הדמוקרטור "הציוני" התלהם: לייבש בשם זכויות האזרח, לגרש למען "השלום", לעקור ולהגלות, כי לא מדובר בבני אדם אלא במתנחלים.
ההמון המשולהב החרה החזיק אחריו. נערי עבאס/חמאס חילקו עלונים, ובהם פרטים על המופע הבא אשר יתקיים, אינשאללה, בכרמיאל המשוחררת, בלב הגליל הערבי. בשולי העיתונים נכתב באותיות מסולסלות: לשנה הבאה בתל אביב. הדגל האדום-שחור-ירוק-לבן התנופף ברוח הערב הקלילה על הרי השומרון. למטה, בגוש-דן, החלו לנצנץ אורותיה של תל אביב.
התעוררתי שטוף זיעה. נשמתי בכבדות. זה לא קרה עדיין, אך הכתובת כבר כתובה על הקיר בדיו אדומה כדם.
