באחד השירים שכתב
חיים חפר במחזמר "שורש כל-רע" שהועלה בתחילת שנות השישים בתאטרון "החמאם" ביפו הוא משווה בין סגנון הנשים בשתי ערים שונות באירופה: פירנצה ופריז.
אותו-דבר ניתן לומר על שתי ערים במזרח-התיכון: מוסול, ועזה.
נקודות להשוואה
1. מזה כחודש נערכים קרבות במוסול כאשר הכורדים, כוחות המערב ואירן נלחמים בארגון הטרור דאעש כדי לסלקו משם.
ארגון הטרור לא בוחל באמצעים והורג חיילים עירקיים אשר אינם מסייעים לו, וכן מבעיר בארות נפט ומציף את נהר החידקל בדלק כדי להקשות על המלט"ים האמריקניים.
ההערכה של כוחות הביטחון בישראל הוא שבעימות הבא מול חמאס בעזה, חמאס לא יהסס לשפוך דלק על מבנים כדי להקשות על חיל-האוויר וחילות הקרקע הישראלים.
2. במוסול חיים בערך מיליון איש כאשר חלקם הגדול הוא לוחמי דאעש אשר נאבקים על שימור הקרקע. בעזה חיים בערך 700,000 איש כאשר רוב האנשים משתייכים לארגוני הטרור.
3. בשתי הערים התפיסה של ארגוני הטרור זהה: לנצל את נקודות החולשה של בעלות הברית כדי לגרום לכמה שיותר אבדות בנפש.
4. בשתי הערים מטרת בעלות-הברית היא זהה: לשחרר אזורים שנכבשו ע"י ארגוני טרור.
אין-ספק ששדה-הקרב השתנה בשנים האחרונות: אם בעבר צבאות נלחמו כנגד צבאות אחרות, היום נלחמות הצבאות בארגוני מליציה אכזריים אשר מקריבים את עצמם כדי לסלק את הפולשים מארצם.
עדיין קיימים מספר הבדלים מרכזיים בין זירות הלחימה השונות
תיאור ההבדלים
א. כך, בעוד האמריקנים התכוננו לקרב מול דאעש בעירק ובסוריה, צה"ל מתקשה להלחם במנהרות ובערים תת-קרקעיות שמכין להם חמאס מתחת למעבה האדמה (כפי שראינו במבצע צוק איתן).
ב. האמריקנים נלחמים לצד כוחות הפשמרגה הכורדיים, והצבא העירקי, הצבא הישראלי ייאלץ לסלק לבדו את שלטון החמאס (משימה לא-פשוטה לכל הפחות).
ג. האמריקנים נעזרים באמצעים טכנולוגיים כדי לחפות על בעלות בריתם,בעוד הצבא הישראלי ייאלץ לחפות על עצמו באמצעות שימוש נרחב באביזרים אלו.
אין-ספק שצה"ל צריך לחשוב היטב ולהתכונן לעימותים הבאים הן בצפון-הארץ,והן בדרומה כי המאבקים הבאים בגזרות אלו יהיו קשים פחות או יותר כמו הקרבות להם אנו עדים המתרחשים כיום בעירק ובסוריה.
