בית אוליפנט בחיפה - הזנחה מבישה

לשפשף את העיניים ולא להאמין. ברחוב שדרות בן-גוריון 16 במושבה הגרמנית בחיפה ניצב מזה שנים רבות, במצב מוזנח "בית אוליפנט"- מבנה דו קומתי טמפלרי בן קרוב ל-150 שנה, בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב בו התגורר לורנס אוליפנט, (1829 - 1888) דיפלומט סופר ועיתונאי חבר הפרלמנט הבריטי, וחובב ציונות בריטי עם רעייתו אליס. וכן התגורר עמם בבית מזכירו של אוליפנט נפתלי הרץ אימבר מחבר ההמנון הלאומי "התקווה". ביקרתי בימים אלה במתחם הבית ההיסטורי. המחזה שניגלה לעיניי לא מלבב. מבעד לחלון הפתוח בקיר הדרומי של המבנה ניתן לראות כי המבנה הפך למחסן דחוס בגרוטאות וחפצים לא שמישים, כגון דלתות שבורות וישנות של ארונות, וכיוצא באלו. המקום הפך למשכנם של יונים הבאות ויוצאות מהמבנה דרך פתחיו כל כמה דקות. היונים ככל הנראה מוצאים מזונם בממגורות "דגון" מסוף הגרעינים בנמל חיפה הנמצא בסמוך ל"בית אוליפנט" ובחרו לשהות וללון במבנה ההיסטורי בשל היותו עזוב ומוזנח. סביר להניח כי בשל השהות הממושכת של היונים מצטברת במקום צואת יונים. לא רק פנים מבנה "בית אוליפנט" מוזנח. גם חזיתו הפונה לכיוון שדרות בן-גוריון מוזנחת. זכוכיות חלונותיו שבורות ומנופצות כאילו אחרי הפצצה. בדלת הכניסה המקורית של המבנה הותקנה דלת רשת מכוערת ומחלידה .בקומת הקרקע מעל דלת הכניסה חקוקה בקיר כתובת בגרמנית שהולכת ונמחקת .גם לוח ועליו כתוב באנגלית "בית אוליפנט" שמוצב בחזית המבנה דהוי וקשה לראותו. כאילו לא די בכך מישהו כיסה בטיח מלט קטע מקיר האבן בחזית הבניין. כשאתה רואה את המראות הללו עולה מיד במוחך השאלה איך מאפשרים למבנה בעל ערך היסטורי וגם אדריכלי מסוג זה, להיות במצב מוזנח במשך שנים כה רבות ? חשוב לציין חזית המבנה המוזנח פונה לכיוון שדרות בן-גוריון, לב ליבה של המושבה הגרמנית בה עוברים מטיילים מישראל ותיירים מחו"ל. איזה רושם תדמיתי זה עושה על התיירים המבחינים בהזנחתו הבולטת של המבנה ההיסטורי . הניה מליכסון מורה לשל"ח במשך שנים רבות ומדריכת טיולים, מספרת כי הדריכה במשך שנים לא מעטות טיולים בחיפה ובמושבה הגרמנית בחיפה וזוכרת כי בחצר "בית אוליפנט" בחיפה הייתה בריכת דגי זהב. והיא אף צילמה ב-2008 בריכת דגים זו. מעניין אם היא עדיין שם... בית אוליפנט בחיפה מהוה להבנתי מפגע חזותי וסביבתי .פניתי למחלקת שפ"ע בעירית חיפה וביקשתי לברר האם הם מודעים למצבו של בית אוליפנט. הופניתי על ידם למחלקת נכסים של העירייה. לברר אם הנכס שייך לעירייה שאם לא כן האחריות על הנכס היא של בעלי המקום. ענת לסנר רכזת בכירה של נכסים ציבוריים בעירית חיפה בדקה עבורי את הנושא והיא אומרת לי בצורה החלטית כי מבנה בית אוליפנט לא רשום על שם עירית חיפה ואינו בבעלותה. גורמים בעיריית חיפה אומרים לי כי מאחר שמדובר בבעלות פרטית אי-אפשר לחייב שימור. גופים רבים איתם שוחחתי בנושא אומרים לי כי מבנה "בית אוליפנט" שייך לבית אבות הסמוך אליו ומשמש כמחסן של בית האבות . אריס רונן מנהלת בית האבות מכחישה כי בית אוליפנט שייך לבית האבות, לדבריה המבנה הוא בהגדרה "בשימור מחמיר". היא אומרת: " אני בקשר עם העירייה לגביו. תאמין לי נתתי הוראה לעובדים שלי לא להיכנס למבנה. אני ממש פוחדת שהתקרה של המבנה תקרוס עליהם. אני יכולה לומר לך שבחודשים הקרובים המקום ינוקה ויערכו בו שיפוצים. מדבריה אלה של איריס ניתן להבין כי יש קשר כלשהוא בין בית האבות הצמוד לבית אוליפנט לבית אוליפנט. אולם איריס רונן עומדת על דעתה בשיחה איתי כי בית אוליפנט הוא לא בבעלות בית האבות. ולא הצלחתי להבין מיהו למעשה הבעלים הרשומים של המבנה ומי אחראי עליו?

מנהלת מחוז חיפה במועצה לשימור:"עצוב ומרגיז"

מנהלת מחוז חיפה וגליל מערבי במועצה לשימור אתרי מורשת נעמה מזרחי כותבת לי: "בית אוליפנט נמצא בידיים פרטיות של בית האבות הסמוך שמשתמש במקום כמחסן. מאוד עצוב ומרגיז. בעבר פנינו לעיריית חיפה שתחלץ את הנכס מהידיים הפרטיות כיוון שמדובר במבנה בעל חשיבות היסטורית, אישיותית וארכיטקטונית רבה. לשווא". להגנתה של עירית חיפה יאמר כי מאחר שמדובר במבנה בבעלות פרטית לא פשוט לחייב שימור.

סיפורו ההיסטורי של בית אוליפנט

ואם בבית אוליפנט חיפה עסקינן קצת היסטוריה על מבנה ההיסטורי זה ועל אלה שהתגוררו בו. בית אוליפנט המצוי כאמור בשדרות בן-גוריון 16 במושבה הגרמנית בחיפה הוא מבנה מגורים טמפלרי אופייני שהיה שייך למשפחת אוליפנט. הוא נבנה על-ידי מתיישב טמפלרי בשם קרל אולדורף גרמני שהיגר לאמריקה והגיע לחיפה בשנת 1870.בהמשך עבר אולדורף ליפו שם שימש כראש המושבה הטמפלרית, והעמיד את ביתו בקיץ 1882 להשכרה. הבית הושכר ב-1882 ללורנס אוליפנט שלאחר מכן רכש את הבית. אוליפנט לא השתייך לטמפלרים הוא התגורר בבית זה בחיפה ביחד עם אשתו אליס ומזכירו נפתלי הרץ אימבר, מי שחיבר את ההמנון הלאומי "התקוה". הבית הוא בעל מאפיינים ברורים של אדריכלות טמפלרית -בניה באבן עם גג רעפים משופע עם מוטיבים גרמניים אירופיים המשולבים במוטיבים של קשתות מזרחיות. במבנה הוקם גמלון הבית, המצוי בחלק ניכר מהבנים הטמפלרים, וכמו בתים טמפלרים רבים בארץ גם על בית אוליפנט בחיפה נחקקה כתובת בגרמנית בפתח הבית - בדרך כלל ציטוט מהתנ"ך בעל משמעות למשפחה שהתגוררה בבית, הכתובת (בגרמנית) בבית אוליפנט בחיפה חקוקה בקומת הקרקע מעל פתח הכניסה המקורי של הבית ותרגומה: "אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת". (תהילים ק"ו). בקומה השנייה, של המבנה בין שני החלונות המרכזיים, חקוקה על לוח אבן הכתובת "Haus Oliphant" (בית אוליפנט). בתחילת שנת 1886 נפטרה אשתו הראשונה של אוליפנט, אליס ונקברה בבית הקברות הטמפלרי בחיפה. ואוליפנט שב לארצות הברית שם נשא את אשתו השנייה רוזמונד דייל אוון נכדתו של האוטופיסט רוברט אוון. בדצמבר 1888 חודשים ספורים לאחר נישואיו לרוזמונד נפטר אוליפנט בלונדון והבית בחיפה עבר לבעלות אשתו. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 שימש הבית את חברת "אסיה" אשר קיבלה זיכיון לבנות את קטע המסילה מחיפה לדמשק של הרכבת החיג'אזית. עבודות המיפוי והתכנון הראשוניות נעשו מבית אוליפנט. בשנת 1892 עברה רוזמונד, אלמנתו של אוליפנט, להתגורר בבית יחד עם בעלה השני, הצייר ג'יימס מארי טמפלטון. הוא פתח בחצר הבית גלריה לציור, אך בשנת 1892 מצא מותו בנסיבות מסתוריות במהלך הפלגה מביירות לחיפה . יש אומרים ששם קץ לחיו בקפיצה מהאונייה לים. בהמשך הבית ננטש על-ידי בעליו והושכר לאחרים. במשך השנים נמכר הבית והחליף בעלויות רבות.

לורנס אוליפנט -סיפור חיו

לורנס אוליפנט הוא דמות מרתקת ורב גונית. הוא היה סופר, עיתונאי, דיפלומט וחבר הפרלמנט הבריטי ועל אף שלא היה יהודי יש המגדירים אותו כ"חובב ציון" אוהב ארץ ישראל. הוא הרבה לטייל בארץ וכתב אודותיה . הוא נולד נולד בשנת 1829 בקייפטאון בדרום אפריקה, למשפחה מיוחסת ממוצא סקוטי. אביו, אנתוני אוליפנט, היה משפטן ואמו קתרין מריה הייתה אוונגליסטית אדוקה. נעוריו עברו בסרי לנקה (ציילון דאז) לשם עברה משפחתו בעקבות מינוי אביו לפרקליט המדינה ואחר כך לשופט מטעם ממשלת הוד מלכותה, אוליפנט נשלח על-ידי משפחתו ללמוד משפטים באנגליה כאביו המשפטן אולם בחר לפנות לתחום העיתונות. בהמשך הצטרף לשירות החוץ הבריטי ושימש עוזרו האישי של המושל הכללי של קנדה, הלורד אלגין, בשנת 1865 נבחר כחבר פרלמנט הבריטי וב-1867 הצטרף לכת נוצרית מיסטית בשם "אחוות החיים החדשים" ושהה בקומונה בארצות הברית. בשהותו בפריז הכיר את אליס לה-סטריינג', בת למשפחה אנגלית עשירה שהייתה צעירה ממנו ב-18 שנה, והשניים נישאו ביוני 1872. אוליפנט ביקר באימפריה העות'מאנית. את רשמיו מהביקור ומנופי הארץ תיאר בספרו "ארץ הגלעד" שיצא לאור בשנת 1880. אוליפנט ככל הנראה נשבה בקסמה של ארץ ישראל ובשנת 1882 עובר להתגורר בה קבע עם רעייתו אליס . הוא רכש במושבה הגרמנית בחיפה בית טמפלרי אף שלא השתייך לעדת הטמפלרים -זהו הבית שמכונה כיום "בית אוליפנט". בחודשי הקיץ נהג להתגורר בכפרי הדרוזים שבכרמל, בשנת 1884 בנה בית בדלית אל כרמל. הוא קשר קשרים עם אנשי העדה, עסק בכתיבת ספריו וכתב אף סדרת מאמרים לעיתונים "ניו-יורק סאן" וכן לעיתון "ג'ואיש כרוניקל" בלונדון. מי ששימש לו כמזכיר אישי היה המשורר נפתלי הרץ אימבר, שכאמור אף התגורר בביתו. אוליפנט היה מעורב בהתיישבות הציונית בארץ ויש הטוענים כי היה שותף ומעורב ברכישת הקרקע בגבעת זמרין, עבור עולי רומניה שלימים תיקרא זכרון יעקב. אוליפנט הרבה כאמור לסייר בארץ ישראל. את רשמיו והמלצותיו מסיוריו בארץ תיעד בספר "חיפה כתבות מארץ ישראל 1885-1882 ", בו כינס מבחר כתבותיו שנכתבו לעיתון "ניו-יורק סאן". הספר כולל מידע על תושבי הארץ על המנהגים והדתות, תיאור מקומות אתרי טבע ואתרים ארכאולוגים ומלווה בציורים ותשריטים מאוד מפורטים המתארים בדיוק רב כיצד נראו המקומות בהם סייר. בדצמבר 1885 נסע אוליפנט לבקר בכנרת וחלה בקדחת. לאחר מות אשתו אליס ב-1886 נסע אוליפנט לארצות הברית ולאנגליה. הוא חלה בדלקת ריאות ונפטר בלונדון בשנת 1988. בין המשתתפים המעטים בהלוויתו היה מזכירו האישי נפתלי הרץ אימבר. אימבר כתב מאוחר יותר מאמר הספד לאוליפנט בג'ואיש סטנדרט" וב"חבצלת.