הילרי קלינטון תפעל במזרח התיכון בדומה ל
ברק אובמה, בעוד קווי פעילותו של
דונלד טראמפ יהיו תלויים במידה רבה בצוות שימנה - סבור ד"ר עופר ישראלי, גאוסטרטג ומומחה למדיניות ביטחון בינלאומי והמזה"ת, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
לדברי ישראלי, קלינטון מביאה עימה ניסיון רב-שנים במדיניות חוץ. אם תיבחר לנשיאת ארה"ב נראה ככל הנראה התנהלות דומה לזו של השנים האחרונות, כולל זהירות במעורבות באזורי סכסוך. במזרח התיכון היא תפעל באופן הדומה לזה של ברק אובמה, עם מעט יותר אגרסיביות.
טראמפ מגיע עם מעט ניסיון במדיניות חוץ, ולכן אם ייבחר לנשיא - הרבה יהיה תלוי בצוות שימנה. אם הוא ימנה מזכיר מדינה ניצי, מדיניות החוץ האמריקנית תהיה יותר אגרסיבית; ואם ימנה מזכיר מדינה יוני - כך תפעל ארה"ב, מוסיף ישראלי.
מבט עסקי או גיאו-פוליטי
לדעת ישראלי, יש לשים לב במיוחד לרוסיה פועלת במזה"ת ובאירופה, וכאשר לאחרונה גם התפרסמו אמירות של בכירים רוסים בדבר פעולה שלה בחצי הכדור המערבי, אזור שנמצא ב"חסות" אמריקנית. עם הקמת הממשל החדש אפשר לצפות לסוג של עימות מול הרוסים. בתחילת הדרך, הרוסים יבחנו את מידת היכולת של הנשיא/ה החדש/ה להכיל את פעילותם. "האופן בו יפעלו טראמפ וקלינטון אל מול ההתנהלות הרוסית יושפע מתהליך החיברות או הסוציאליזציה שלהם", הוא מסביר:
"טראמפ, כאיש עסקים, יתבונן על המציאות בעיקר בהתאם למדדים עסקיים של עלות-תועלת: האם ההתנהלות הרוסית מזיקה לאמריקה מבחינה כלכלית. אם הרוסים ימשיכו לפעול באופן מאתגר כלפי אירופה, טראמפ ילחץ על מדינות אירופה להשתתף במימון ההגנה עליהם במסגרת נאטו. אצל קלינטון, לעומת זאת, הנושא הכלכלי פחות מרכזי. היא תתבונן על המציאות בראייה גיאו-אסטרטגית: עד כמה האתגר הרוסי מהווה איום על ארה"ב".
נקודה נוספת אליה מפנה ישראלי את תשומת הלב היא המאחזים הכלכליים של רוסיה במזה"ת. "רוסיה נכנסה בחזרה לאזורנו בשנה האחרונה. רואים את זה בסוריה, שם יש לה גם נוכחות על הקרקע - נוכחות טכנולוגית וצבאית שמאפשרת לרוסים לשלוט על המערך האווירי באזור. הרוסים החלו להתקרב למצרים והם גם רומזים על אפשרות למעורבות שלהם בלוב. מהרגע שיתברר מי הנשיא והוא ייכנס לתפקידו, הרוסים ינסו לקבוע עובדות בשטח ולבחון את סף התגובה של הממשל החדש".
הבדלים בנוגע להסכם הגרעין
עוד מציין ישראלי, כי הנושא הרוסי קשור גם להסכם הגרעין עם אירן. "אם טראמפ ייבחר ויחסיו עם ישראל יהיו טובים, הוא ילך לקראתה בצורה משמעותית. הוא אומנם לא יבטל את ההסכם, אבל יקשיח את עמדות ארה"ב כלפי אירן ויקפיד יותר על קוצו של יו"ד. לדוגמה, אם ישראל תעביר לארה"ב מידע על-אודות הפרות מצד אירן של הסכם הגרעין והסכמים בינלאומיים אחרים, היחס שלו כלפי טהרן יהיה יותר קשוח".
יש לזכור, מדגיש ישראלי, כי לרוסיה אין אינטרס שאירן תהיה חזקה מדי. "הן נמצאות במאבק היסטורי ורוסיה אף שלטה בעבר על שטחים באירן. אירן רואה ברוסיה איום משמעותי. רוסיה מצידה לא חוששת אם אירן תהיה גרעינית. רוסיה קרובה לסין, הודו ופקיסטן - להן כבר יש נשק גרעיני - והיא מאוימת בידי הארסנל הגרעין של ארה"ב. לפיכך צריך לראות את ההתקרבות בין שתי המדינות כאינטרס רוסי כלכלי מבחינת מכירת מערכות נשק, ובהיבט האסטרטגי המקומי".
קלינטון, לעומת זאת, תדבק בקו של אובמה בנוגע להסכם הגרעין; יש לזכור שהיא הייתה מזכירת המדינה בממשל אובמה במשך ארבע שנים ושותפה מרכזית לעשייה הבינלאומית שלו. "הקרבה בין קלינטון לראש ממשלת ישראל תהיה קריטית. ככל שהיחסים יהיו טובים יותר, נוכל לצפות שישראל תוכל להפעיל או להניע את ארה"ב לפעולה בהתאם לאינטרס הישראלי", צופה ישראלי.
ביל קלינטון שוב איתנו?
"נקודה נוספת היא היחס לסין, שעושה שרירים מזה זמן מה. סין מתעצמת מבחינה צבאית, כולל בבניית נושאות מטוסים וצוללות, וזה יהיה אתגר נוסף של הנשיא/ה. לכך יש להוסיף את המחלוקת בין ארה"ב לסין בנוגע לטייוואן, אותה רואה סין כחלק בלתי נפרד ממנה. המעמד הבינלאומי של טייוואן אינו מוגדר, אין לה מושב באו"ם, וסביר להניח שתהיה מחלוקת גם סביב הנושא הזה, תוך שהסינים יבחנו את מידת הקשיחות של הנשיא/ הנבחר/ת. גם כאן, ישפיעו כנראה הקווים החברותיים: טראמפ עשוי להתנהל אחרת מקלינטון אם יגיע למסקנה שהוא יכול למצוא קו שיסייע לכלכלה האמריקנית, בעוד קלינטון תיצמד יותר לראייה גיאו-אסטרטגית", מוסיף ישראלי.
הילרי קלינטון עשויה למנות את
ביל קלינטון כשליח מיוחד לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מבחינת בני הזוג, מזכיר ישראלי, הפתרון הנכון הוא שתי מדינות, והיא תעשה מאמץ ניכר להשיג אותו. עם זאת, היא לא תתנהל כמו אובמה בצורה קשוחה מול
בנימין נתניהו; "היא מבינה שזה לא מועיל. קלינטון תנסה להבין מהן נקודות ההשקה בין הצדדים ואיך לקרב אותם. מקלות היא תשלוף רק בהמשך".
באופן כללי, קלינטון תפעל במזה"ת בדומה לאובמה. "מדיניות ארה"ב היא אחד הגורמים המרכזיים שהובילו את האזור למצב כה קשה, וניסיון להפוך את הקערה על פיה יצריך השקעות עתק של פוליטיקה ודיפלומטיה שקשה להאמין שהממשל הבא יהיה מוכן להשקיע.
"קלינטון תמשיך את המעורבות בסוריה, עירק ולוב, אבל תימנע ככל שניתן מעימות ישיר עם רוסיה. השאלה היא מה יקרה אם משטרים אחרים יתערערו, למשל במצרים. כללית, קלינטון תנסה לשמר את המשטרים הקיימים, מתוך הבנה שהתפוררות האזור לא מועילה לאינטרסים של ארה"ב, ובמקביל גם פוגעת באזרחי המדינות וגם מייצאת גלי פליטים לאירופה ואף לארה"ב".
לגבי טראמפ, אומר ישראלי, לא ידוע מה הוא יעשה במישור הישראלי-פלשתיני. "הרבה תלוי בטיב הקשרים שלו עם נתניהו. אם נתניהו ישכיל לטפח את הקשרים הטובים עימו, נוכל לצפות שהוא יטה לצד הישראלי. למשל: טראמפ לא יציב לוח זמנים לנסיגה מהשטחים".
ישראלי מסכם: "המערכת הבינלאומית היא מערכת של כלים שלובים. אם יהיה ויתור אמריקני לרוסים במזה"ת, זה יבוא להצרת הצעדים שלהם באירופה. רוסיה לא תהיה מוכנה לספוג פגיעה באינטרסים שלה גם במזה"ת וגם באירופה. בתהליך כזה או אחר של הידברות, וושינגטון ומוסקבה יוכלו להגיע להסכמות על חלוקה מסוימת של האזורים ביניהן".
