הנושא המרכזי בפרשת השבוע הוא כמובן המבול ששטף את העולם. על-רקע השחיתות המתעצמת של אנשי הדורות הקודמים, הקב"ה כביכול מתחרט על בריאת האדם ומחליט להחריב הכל ולהתחיל מחדש. על הרקע הזה מתבלט נח בצדקותו (בראשית ו): [ח] וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. על נח הוטלה המשימה לבנות את העולם מחדש והוא אכן היה לאבי האנושות, שעל כן בפי חז"ל "בני נח" הוא כינוי רווח לגויים. התורה מספרת על נח כמה פרטים אבל דוקא מתוכם נובעת התהיה מי הוא היה באמת, מה היה שיעור קומתו? האם דמות מופת היסטורית או אולי נקלע לדור הנכון בזמן הנכון? וכאמור, התהיה הזאת נובעת מהמילים בהן התורה מתארת את נח.
הזמנה לערוך השוואות
בפסוק שחתם את פרשת בראשית ראינו כבר שהוא מצא חן בעיני ה'. פרשת נח פותחת בפסוק: [ט] אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת-הָאֱלֹקִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ. התורה מגדירה אותו כצדיק תמים אבל מוסיפה "בדורותיו". התוספת הזאת רומזת לחיוב או להפך? גם בהמשך כתוב משהו דומה (פרק ז): [א] וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה: כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה. רק בדור הזה? ומה עם הדורות האחרים, גם בהשוואה אליהם הוא צדיק? על כך יש מחלוקת בין ר' יוחנן וריש לקיש; הראשון אומר: בדורותיו ולא בדורות אחרים. וריש לקיש אמר בדורותיו כל שכן בדורות אחרים. על המחלוקת הזאת דיברנו בעבר בדגש על השפעת הרקע האישי בעיצוב הדעות של אותם חכמים.
ארבע תפניות היסטוריות
כעת אנחנו מנסים להבין איזה מרכיב בדמותו של נח הניע מישהו לדרוש אותו לגנאי. הזוהר משווה את נח לשלוש דמויות מופת בתולדות עם ישראל, לאברהם, לדוד ולמשה. ולכאורה, לאורך הדורות היו עוד הרבה צדיקים, מדוע בוחר הזוהר להשוות את נח דוקא לשלושה אלה? מסביר כ"ק אדמו"ר מליובאוויץ' שכל אחד מארבעה אישים אלו חי בתקופה שהיוותה צומת היסטורי. על נח כבר דיברנו, עליו הוטלה המשימה להתחיל בבניית העולם מחדש. אברהם חי בסוף ימי נח. הוא ראה את אנשי דור הפלגה בונים את המגדל, כמסופר בפרשתנו, ובחר בדרך אחרת, דרך האמונה בא-ל אחד. הוא אף טרח כל ימיו בהפצת האמונה הזאת אף שבכך עורר את חמתם של השליטים שביקשו להרגו.
הדאגה לזולת
חייו של אברהם חפפו לחיי נח במשך נ"ח שנים ובמדרש אחד אפילו כתוב שהוא מצא מקלט מרודפיו אצל נח בתיבה. אבל הדרך שבחר אברהם הייתה שונה מהותית מזו של נח, הוא לא הסתפק בהיותו צדיק לעצמו אלא לקח אחריות והתחיל להפיץ את האפשרות הזאת כשהוא מציע לאנשים לאמץ את האמונה בא-ל אחד, לנסות להיות צדיקים כמוהו. צדיקים לא רק, כמו נח, בכך שאינם פוגעים באחרים, אלא בכך שמתאמצים להיטיב לאחרים. הגישה הזאת זיכתה אותו בתפקיד רשמי של דמות מופת וצאצאיו, כלומר אנחנו, מחויבים לתפקיד הזה מאז ועד בכלל. במלים אחרות, כמו נח גם אברהם חי בצומת היסטורי, אבל בשונה מנח הוא בחר להתמודד עם האתגר ולנצח.
החדרת הקדושה לעולם
אחת הדמויות הבולטות ביותר בין צאצאי אברהם היא דמותו של משה רבנו. כמו אברהם שכפר באחידות המחשבתית שניסו לכפות אנשי דור הפלגה, כך משה התמודד עם פרעה שהתייחס אל עצמו כשליט עליון שזכותו המלאה לשעבד לרצונו את כל מי שימצא לנכון, ויכול לו. כמו אברהם ובשונה מנח, גם הוא לא הסתפק בהצלת עצמו מידי פרעה. הוא קיבל על עצמו את השליחות הקשה להוציא אותנו ממצרים, להפוך עם של עבדים לבני חורין. העביר אותנו בים סוף, קיבל את התורה מסיני והנחיל אותה לנו. בכך הוא איפשר את החיבור בין גשמיות העולם ובין האלקות באמצעות התורה. אומנם בחשיבה החומרנית שלנו קשה להעריך את חשיבות השינוי הזה, אבל עוד יגיע הזמן לכך.
מלכות ה'
נזכיר גם את התמסרותו המוחלטת של משה רבנו לטובת הכלל. עד כדי כך שכאשר קיבל מהקב"ה הצעה מפורשת להחליף בתפקיד את אברהם אבינו, להיות אבי העם המוביל, הוא סירב (שמות לב, י). אברהם ומשה פעלו לחבר את העולם עם האלקות, אברהם בהפצת האמונה כנ"ל ומשה בקבלת התורה המאפשרת להחדיר קדושה בעולם. ומה היחוד של דוד, מדוע משווים את נח גם אליו? דוד עשה את כל ההכנות לבניית בית המקדש. רכש את המקום ואת כל החומרים הדרושים. אומנם הקב"ה הורה לו להשאיר את הבנייה עצמה לדור הבא, אבל דוד מלך ישראל הוא דמות מופת של ייצוג מלכות ה' בעולם. שעל כן "דוד מלך ישראל חי וקים" ואנחנו מייחלים שיתגלה כבר הצאצא שלו ויגאל אותנו.
