גנדי כמשהו מיוחד

הכרתי מקרוב את רחבעם זאבי והערצתי אותו בעיקר בגין המעוף שלו. הוא היה זה שהבין שאין כל סיכוי שנחיה בשלום עם הערבים כי מצוות האיסלאם חזקות עליהם מכל דבר המטיף לסובלנות ולהפך, הסתה מתמשכת לאלימות כלפינו. לפיכך, גנדי היה בעד הפרדה פיזית של האוכלוסייה הערבית מזו היהודית, וטען בצדק שהפרדות כאלו כבר נעשו בעולם במאה העשרים (בטורקיה, ביון, בהודו, בפקיסטן ואפילו באירופה), אלא שמשום מה הוא התעקש לקרוא לכך טראנספר (העברה) שהיא מילה מאוד לא סימפטית עם אסוציאציה לגירוש אוכלוסין נוסח סטלין והיטלר, אף שהמונח האמיתי שהיה צריך להשתמש בו היה חילוף אוכלוסין! דהיינו, קיבלנו מהמדינות הערביות כמיליון פליטים יהודים, עכשיו נעביר להם מיליון ערבים... כיום לא צריך להיות חכם גדול להבין כמה שהוא צדק, כך שהקטנוניות המרושעת של שדרנים ועיתונאים קטנים אצלנו המתמקדת בכמה "נשים פגועות" (כביכול) או בכמה מידידיו שהיו מחוץ לחוק (או באריות שגידל בפיקוד מרכז...) כל זה בטל בששים בהשוואה להקמת מוזאון ארץ-ישראל על-ידו, ובשקדנותו לאסוף עתיקות ולשקם אתרי מורשת. להזכירכם, שבניגוד לגיבור אומה אחר (שרדף נשים), הוא לא חפר בסתר קברים עתיקים ולא גנב עתיקות כדי לשימם בחצר ביתו... הוא חזה את מצבנו נכונה ולא הקשבנו לו, וחבל.