אחד הדברים הברורים ב"מתווה הכותל" הוא זה שהוויכוח אינו נוגע לכותל עצמו. התפילה בכותל הייתה יעד לבוז מתמשך של הזרם הרפורמי. כששליש מה"רבנים" שם הם אתאיסטים, חלקם לא מאמינים בציונות אלא בהיותה של היהדות אוניברסלית, כשליש מהם חברים בארגונים תומכי פלשתינים. התפילה ליד קיר אבנים עתיק וייחול לבניית בית המקדש היו יעד לבדיחות רפורמיות.
המאבק על הרחבה בכותל, בדומה למאבק של הפמיניסטיות האנטי ציוניות לשוויון נשים בצה"ל פועל בשני מישורים סותרים. האחד, דה-לגיטימציה, שנאה ופרור האוביקט הנבחר (הכותל, צה"ל) בתור סמל דתי או לאומי קונצנסואלי. השני, ניסיון להשיג דריסת רגל בסמל זה כמנוף ללגיטימציה שלהם עצמם.
שנים רבות יהודי ארה"ב תמכו בישראל ללא סייג, למרות ש"האורתודוכסיה" משלה אצלנו, ללא מצרים, בחוק, ברבנות. 30 שנות קרן פורד בישראל, ושמונה שנות נשיאות דמוקרטית של אובמה, הביאו לדרישה להעלאת הרף: דרישה להריסת היהדות הממסדית בישראל. פרסום מטעם "קבוצת המשברים" של "ארגוני החברה הפתוחה" של ג'ורג' סורוס, מגדיר את האורתודוכסיה כגרעין הקשה והבלתי חדיר בישראל, המונע שינויים חברתיים, כניסת פליטים, נסיגות, הסכמי שלום וכו'.
העלאת הרף דרשה הכרה ב"זרמים" אחרים. הבעיה לישראל היא כי בניגוד מוחלט ליהדות, הרפורמה היא חסרת עמוד שדרה. הכרה ביהדות הרפורמית היא הכרה בגיור סודנים קליל והמוני, באי קדושת הר-הבית, במתן כשרות לחזיר, בביטול מצוות ועוד... כניסת כל השרצים באיצטלה של "יהדות".
אז על זה המאבק, לא על דק קטן בדרום הכותל המערבי, אלא על ביטול זהותה של מדינת ישראל. ההפגנה הרפורמית הפרועה שהייתה בכותל לפני שבוע, הייתה על-רקע ביטחון עצמי ענק: שמונה שנים אובמה, ועכשיו ארבע של
הילרי קלינטון. "אנחנו ב-2016" שח לי פעיל רפורמי בהפגנה, מי זה אתם, הקטנים, המפגרים, ונתניהו שלכם... אנחנו יהדות ארה"ב, וארה"ב בעצמה...
אופס. באוהיו ופנסילבניה לא שמעו על זה. הליברליזם המטורף והאימפריאלי הפסיד. סורוס הפסיד לנתניהו, לבריטניה בברקזיט, ועכשיו לטראמפ. עצמיות IN, "חברה פתוחה" OUT. הרפורמים מהיום חסרי גיבוי, תנסו את זה.
