אנחנו הזקנים איננו מונים את שנותינו לדעת את חשבון ימינו הכלים. אנחנו הקנים גם לא מונים את שנותיהם של הצעירים אשר עימנו החיים לעולמים. על-פי מה שקושבים למה שיש לנו לומר אנחנו יודעים כי כבר היינו לזקנים.על-פי מידת ה'דרך ארץ' על פיה כבר לא מתווכחים עם דעותינו אין ספק כי כבר היינו לזקנים. על-פי ה"מה שלומך היום" - דגש חזק על התיבה "היום" - אנחנו מסכימים כי כבר היינו לזקנים. על-פי ההפתעה והמבט המשתאה "כל הכבוד, עודך נוהג ברכב לבדך", אנחנו לומדים כי כבר היינו לזקנים.
על-פי תווי הנצח של ניגון הדברים בו מספרים עם הילדים המתגנבים לתוך השיח בו אומרים לנו סתמים ועוד כהנה דברים, אנחנו שומעים עד מה היינו כבר אנחנו הזקנים לזקנים. על-פי הצדקנות המהלכת בכיכר ומשביעה את העוברים והשבים כי פסו אמונים מארץ רק מפני שאין חמלה עוד בעולם לישישים, ברי לנו מכל כי כבר היינו רק אנחנו לזקנים.
פחדים ישנים
על-פי היבושת הפוגשת את הצחוק הלן עדיין בבדיחותינו הטובות והחיוך הסלחני מול המבוכה המבוישת הניכרת מפנינו, ברי מכל לכל כי כבר היינו לזקנים. על-פי מפלס החרדה שעולה ואין יודע למה בקרבם של בני הדור שיש להם יותר ממה שהם חולמים, והגואה מעל מפלס הפחדים הישנים אותם הבסנו כי שרדנו - אין ספק עוד כי לפלא כבר היינו לזקנים.
על-פי מה שכה היה מהר וכה נהייה לאט עד שאנחנו כבר לא פה והזמן עוד פה עדיין, ועל-פי מה שכה היה לאט וכה נהייה מהר כל כך עד שאין אנחנו משיגים את הזמנים הנדמים כדוהרים הרחק ממנו - כבר היינו לזקנים.
על-פי אין ספור מילים שמקפצות סביבנו בחמדה עילגת ומדלגות מעבר לימים ולהרים אלינו ואליהם ואנחנו לא נבין מה הן רוצות ולאן הן נחפזות - אין מנוס כלל מהודות כי כבר היינו לזקנים. על-פי הרעש בחלון, על-פי הלחש שבדלת, על-פי היום בערפילים, על-פי לילות שלא תמים, אנחנו בתבונות ידענו כבר היינו לזקנים.
והימים התמימים המתהלכים עוד לפנינו בצלם של הימים השואלים שעוד יבואו אחרינו לא תמים, כי היינו לזקנים.
