אמון

אמצעי התקשורת הצביעו בשנים האחרונות, במאמרים ותחקירים, על כך שחלקים לא מבוטלים מהמגזר הציבורי פוגעים באמון הציבור מאחר שאינם פועלים בהגינות, פועלים משיקולים זרים, אינם מקיימים את העיקרון של שוויון ההזדמנות ואינם פועלים לטובת הציבור. גם הרשות המחוקקת, הרשות השופטת ומבקר המדינה הצביעו על כך שגופים שונים במגזר הציבורי פוגעים באמון הציבור ולא תמיד פועלים לטובתו. להלן דוגמאות בולטות, אחדות מיני רבות, שהועלו בתקופה האחרונה:

ועדות רפואיות במוסד לביטוח לאומי

במוסד לביטוח לאומי (להלן -המוסד) פועלות ועדות רפואיות הקובעות את דרגת הנכות של נכים ונפגעים לסוגיהם ואת זכאותם לגמלה. על הוועדות הממלאות תפקידים מעין שיפוטיים (הן בשלב קביעת הזכאות והן בשלב הערר) נמתחת מזה שנים רבות ביקורת נוקבת מצד מבוטחי המוסד, מצד אמצעי התקשורת, מצד המחוקק ומצד גורמים ממסדיים. הביקורת מתמקדת בעיקר בישיבתן של הוועדות במשרדי המוסד, בקבלת שירותים מנהליים ממנו (מזכירי הוועדות הינם עובדי המוסד) ובמיוחד על כך שהרופאים המאיישים את הוועדות מתמנים על-ידי המוסד ומקבלים שכר ממנו נוהגים ביד קפוצה בקביעת דרגות הנכות. ועדות ציבוריות שהקים המחוקק לפני שנים רבות הכירו בצדקתן של תלונות המבוטחים והמליצו על שינוי המצב הקיים ועל הקמת גוף עצמאי שיהיה כפוף מנהלית לרשות שיפוטית. לאור המתואר לעיל, נאלצים חלק מהמבוטחים להיעזר, תמורת שכר טירחה לא מבוטל, בשירותים שמספקות להם חברות פרטיות למימוש זכויות רפואיות ומשרדי עורכי דין הבקיאים בעבודת הוועדות הרפואיות.

ועדות תקינה במכון התקנים

מכון התקנים מהווה מונופול והוא הגורם היחידי המוסמך לבדוק ולקבוע התאמה לתקנים ישראלים ולהנפיק אישורים על עמידה בתקן. בתקופה האחרונה מהלכים שונים שנוקטת הממשלה להורדת מחירי המזון נתקלים בקשיים מהותיים, בעיקר בגלל התהליך האיטי של אימוץ תקני איכות בינלאומיים עליהם הוחלט עוד בשנת 2012. גורמים שונים, בעיקר יבואנים, מלינים מזה תקופה ארוכה על כך שלוועדות התקינה אותן מאיישים נציגי היצרנים הגדולים יש יד ורגל באיטיות התהליך וכי הן פועלות משיקולים זרים וניגוד עניינים ומערימות קשיים על מתן אישור למוצרים. גם הרשות המחוקקת ומבקר המדינה הצביעו על התהליך האיטי של אימוץ תקני איכות בינלאומיים והמליצו לשקול הסמכת גופים נוספים למתן הרשאה ליצרנים.

מכרזים לאיוש משרות בכירות

לאחרונה פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת על השלטון המקומי המצביע על כך שבתקופה שלאחר הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בנובמבר 2013 בעיריות שנדגמו על-ידי משרד המבקר התקבלו עשרות עובדים שהייתה להם זיקה לראש העיר, על-פי מכרזים שליקויים חמורים נמצאו בהליכי ניהולם. מבקר המדינה קבע שמעבר לעוגמת הנפש שנגרמה למתמודדים הפוטנציאלים הפגיעה בסדרי המנהל התקין, בעקרון שוויון ההזדמנות, בטוהר המידות ובמוסר הציבורי יש בהם כדי לפגוע באמון הציבור. אין זו הפעם הראשונה שהמבקר מצביע על ליקויים חמורים שנמצאו בהליכי ניהולם של המכרזים לאיוש משרות. מבקרי המדינה לדורותיהם הצביעו על ליקויים דומים, אך נדמה שעולם כמנהגו נוהג מבחינת "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". הפגיעה החמורה בטוהר המידות ובסדרי מנהל תקין מתאפשרת מאחר שראשי הרשויות אינם נדרשים להצהיר בכתב כי אינם נמצאים במצב של ניגוד עניינים ביחס למועמדים וכי הם לא תרמו להם מזמנם ומכספם, ומאחר שחברי הוועדה אינם נדרשים למלא תצהיר בדבר היעדר כל זיקה למועמדים ולראש הרשות.

סיכום

המגזר הציבורי בישראל נבנה על בסיס התפיסה שעובדיו אמורים לפעול ללא משוא פנים, בהגינות, ביושר, ללא שיקולים זרים ולטובת הציבור הרחב. בשנים האחרונות הולך ומתערער אמון הציבור במגזר הציבורי, בעיקר בגלל הפער בין ההחלטות שהתקבלו על-ידי הרשות המבצעת והמחוקקת לבין העשייה בפועל, בגלל ניגוד עניינים בהם נמצאים גורמים שונים במגזר הציבורי ובגלל הפגיעה בטוהר המידות ובסדרי מנהל תקין. כדי להשיב את אמון הציבור במגזר הציבורי יש לנקוט בשורה של צעדים בוני אמון, לרבות עיצוב קוד אתי למשרתי הציבור, שיפור היכולת הביצועית, הוצאת הרפורמות שבצנרת מן הכוח אל הפועל וחיוב המגזר לעמוד במבחן השקיפות.