ראשית ברצוני לשתף אתכם באירוע שהיה לי. אני גר בישוב כפרי עם חצרות נטועות עצים ומידי פעם עוברים ענפים משכן לשכן. אז אם זה עץ נושא פרי כי אז אין בזה רע, כי השכן נהנה גם הוא מהפרי, אולם אם זה מטרד כי אז נפתחת מלחמת עולם בין השניים.
ומעשה שכך היה - שכן אחד מהכפר קורא לי יום אחד ומראה לי כי העץ שלו נשרף על-ידי חומר ריסוס קשה. ברור היה כי השכן הוא אחראי לכך, כי העץ שלח ענפים אליו, ובמקום לגזמו החליט על פעולת נקם. השכן שקרא לי אמר לי אני לא יכול לעשות כדבר הזה, העץ הוא דבר חי ואיני מסוגל לשלוח ידי לעץ של השכן.
כך זה כיום. הפלשתינים מצאו דרך לנקמה על-ידי הצתת יערות ומקומות ישוב. אנחנו שתלנו, אנחנו בנינו והם באים להחריב, אלא שהם עושים זאת בקול תרועה רמה, הרשתות החברתיות שלהם מלאות בדברי שטנה והסתה, והם קוראים בקול גדול לשרוף את ישראל.
עיר לתפארת
בואו נזכור איך הכל התחיל. הייתה כאן שממה, ביצות יתושי קדחת, וישוב ערבי קטן, והנה באו החלוצים היהודים, ויבשו את הביצות, הפריחו את השממה, הוציאו מים מהסלע ובנו לנו מדינה לתפארת, עד כדי כך שחמיס אבולעפיה, כן זה מהפיתות ביפו, אמר בטלוויזיה לא מזמן, כי כאשר הוא נוסע לארצות ערב, לסעודיה, למצרים ועוד ולאחר זאת שב ארצה הוא חש כי חזר לגן עדן, עד כדי כך.
רמת הגולן היה חבל ארץ שומם מלא אבני בזלת, וכביכול לא מתאים לשום דבר. באו החלוצים החדשים, הפרו את האדמה בזיעת אפם, הקימו ישובים חדשים, עיר לתפארת קצרין, והנה המקום השומם עליו לחמתי במלחמת ששת הימים, ועוד אבי נלחם שם במלחמת השחרור הפך למקום פורח.
אלא שאחרים צרה עינם בהצלחת היהודים, והם לא ויתרו על רצונם להשמידנו, ומחפשים כל דרך לעשות זאת, ואם לא ניתן באמצעים מדיניים כי אז יעשו זאת על-ידי אלימות וטרור.לא משכנע אותם כי הפלשתינים ביהודה ושומרון קפצו דור שלם בהתפתחותם הכלכלית והתרבותית, מכללות ואוניברסיטאות צמחו יש מאין, אבל את היהודים צריך להשמיד וכל האמצעים כשרים.
התשובה הציונית ההולמת חוץ מאיתור המפגעים הללו וענישתם בכל חומרת הדין, הינה להמשיך לבנות, להמשיך לנטוע, להמשיך לפתח את החקלאות ולשמור עליה מכל משמר ולהתישב בכל חלקי ארץ ישראל. אני רק תקווה שנוער הגבעות לא ינקוט בעין תחת עין וילך להצית גם הוא - לא זאת דרכנו.
