במאמר שפורסם ב"מקרקעין - דו ירחון לענייני מקרקעין בחודש מרס 2005, מתאר עו"ד גדעון ויתקון את התפתחותם של משקי העזר. ויתקון, מנהל מינהל מקרקעי ישראל בעבר, שקטעים מספרו דיני מקרקעי ישראל וממאמריו הרבים מצוטטים בפסקי דין רבים, הקדים את זמנו. הוא המליץ, בעקבות קבלת החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל מחודש ספטמבר 2003 - שתחמה את חלקה המגורים בנחלה כדי 2.5 דונם - להחיל הסדר דומה גם לגבי משקי העזר.
בהתיישבות העובדת כ-3,000 משקי עזר המהווים פחות מ-10% ממספר הנחלות. טרם קום המדינה עלו להתיישבות יישובים על חלקות קרקע קטנות משטח שניתן להגדירו נחלה. כך עלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת המושבים: גבתון, גני עם וכפר סירקין, כאשר לכל מתיישב הוקצה שטח של כ - 5 דונם. במושבי ההתיישבות הוותיקה כגון: באר טוביה, בצרה,
צור משה ורשפון מעל 20 משקי עזר בכל מושב.
גם בהתיישבות הצעירה במושבים: אמץ, גני יהודה, חמ"ד, ניר צבי, קדרון שבהם עשרות [40-25] משקי עזר. וברוב המושבים יש משקי עזר בודדים או פחות מאשר 20 במספר.
אפליית משקי העזר
שטחם של משקי העזר אינו אחיד. יש כאלה בשטח כ-10 דונם ויש כאלה ששטחם 1 דונם. השטח השכיח הוא בגבולות 2-2.5 דונם. שטח המוגדל כחלקת המגורים בשל הנחלות. על משקי העזר חלות החלטות מועצת מקרקעי ישראל - השונות מאלה התקפות לגבי הנחלות. בהחלטה האחרונה לגבי משקי העזר שמספרה 1301 שהתקבלה ביום 6.11.2013 מתחילה להסתמן מגמה המקרבת את זכויותיהם לאלה של הנחלות כפי שנקבעו בהחלטה 1464 ביום 18.4.2016.
עד כה הייתה למשקי העזר זכות לבנות בית אחד בלבד במשק. בעוד בנחלות הותרו לבניה 3 יח"ד בשני מבנים. בשנים האחרונות אושרו תוכניות בניין עיר למושבים: גבתון, גני עם וכפר סירקין המאפשרים בניית 3 יח"ד. זכות דומה יש לדעתי להקנות לכל משקי העזר ששטחם לפחות 1.5 דונם. וזאת אפילו יהיה צורך "לפרוץ" את תקרת הזכוכית של לוח 2 בתמ"א 35 - שכלל לא תקפה לגבי הערים הגדולות.
התשלום בגין רכישת הזכויות בנחלה עומד על 33% בתוספת מע"מ משווי הקרקע, תשלום דרקוני בהשוואה לזכויות הרכישה בעיר, ועל כך במאמר נפרד. לגבי משקי העזר התשלום גבוה אף יותר. באפשרותם להוון 1 דונם ב-33% ואת המגרשים הנוספים, ככל שניתן לממשם, תמורת תשלום של 51%.
סיכום
אחת המטרות העיקריות של הפיכת הגוף הכושל ששמו היה מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הייתה לפשט את ההליכים. נושא זה יושם במהירות וביעילות מעוררת השתאות לגבי הסקטור העירוני, ללא שנבחנו לעומק ההבדלים, הזכויות, והיקף התשלומים של בעלי הדירות והמגרשים.
לגבי הסקטור ההתיישבותי ממשיכה רמ"י כמו ממ"י לנהוג במדיניות מפלה בין בעלי זכויות כמעט זהים לגבי חלקת המגורים. הגיעה העת לממש את המלצתו - ואולי תחזיתו - של עו"ד ויתקון מלפני למעלה מעשור - להשוות את הזכויות של משקי העזר בחלקת המגורים לאלה של הנחלות. ויפה שעה אחת קודם, טרם שקברניטי רמ"י יידרשו להסביר/לתרץ את המצב הבלתי נסבל הזה בפני בתי המשפט, עקב עתירות המתגבשות בימים אלה.
