ברגע שמבינים שתרופות הניתנות לסובלים ממצוקות נפשיות שונות (ביניהן סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות אישיות, חרדה ועוד) מטרתן להתערב בתהליכים פיזיולוגיים שונים המתרחשים בגוף, בדומה למטרת תרופות הניתנות לצורך טיפול במצוקות גופניות, נהיה קשה יותר להמשיך לחשוב שקיים שוני מהותי בין שני אלה.
במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש, האחריות הביטוחית והבלעדית על מתן שירותי בריאות הנפש הועברה ממשרד הבריאות לקופות החולים. מכאן שקופת החולים, החל מתאריך 1.7.2015 בו רפורמה זו נכנסה לתוקף, אינה עוד אחראית אך ורק לאספקת שירותים בתחום של רפואת הגוף, אלא מהווה כתובת גם לאספקת שירותים בתחום רפואת הנפש.
הרפורמה מהווה צעד חסר תקדים לתפיסת מצוקות הבאות לידי ביטוי בצורה נפשית באופן דומה לאופן תפיסת מצוקות הבאות לידי ביטוי בצורה גופנית. כמו שאדם הסובל משפעת או מאלרגיה עשוי לקבל לאחר ביקור בקופת החולים מרשם לכדורים, אשר באמצעות התערבות בתהליכים פיזיולוגיים נועדו להקל על המצוקה, כך גם אדם הסובל מדיכאון עשוי לקבל, כחלק משירותי הקופה, מרשם לכדורים אשר יתערבו בתהליכים פיזיולוגיים בגופו ובכך יקלו על המצוקה אותה הוא חש. ברגע שתגדל בקרב הציבור ההכרה בכך שמקורן של מצוקות הבאות לידי ביטוי בצורה נפשית בדומה למצוקות המתבטאות בצורה פיזית הינו ברמה הפיזיולוגית, הסטיגמה השלילית בהתייחס לסובלים ממצוקה נפשית תלך ותיעלם.
כתוצאה מצמצום הסטיגמה והנגשת השירות לכלל האוכלוסייה, סביר להניח כי מספר האנשים הסובלים ממצוקה נפשית כלשהי ואינם פונים (או מופנים על-ידי קרוביהם) לשירותי הבריאות מחשש להשלכות של מהלך כזה על האופן בו החברה תתפוס אותם ילך ויפחת, והם יוכלו לקבל מענה על-מנת לטפל במצוקתם.
נוסף על כך, הפחתת הסטיגמה עשויה להקל על השתלבותם של המתמודדים עם מצוקה נפשית בקהילה, כמו גם על קבלתם את עצמם - ובכך להשפיע באופן חיובי גם על טיב ההתמודדות (מיותר לציין כי פגיעה בהערכה עצמית ונידוי מחברה יכולים להוות טריגר למצוקה נפשית בפני עצמם).
לסיכום, אני חושבת שהרפורמה לבריאות הנפש מהווה צעד חשוב מאוד בדרך לחברה מתוקנת. ברגע שכולנו בתור חברה נכיר באמירה שרפורמה זו מייצגת, וברגע שכל אחד מאיתנו יעשה צעד (ולו צעד קטן) על-מנת להעלות את המודעות הציבורית לאמירה זו, אני מאמינה כי ביחד נוכל להפוך את החברה שלנו לטובה יותר, למקבלת יותר ובכך גם למאושרת יותר.
