|
|
|
תאריך:
|
22/12/2016
|
|
|
עודכן:
|
22/12/2016
|
| המומחים למידתיות שכחו פרט קטן |
|
|
1 |
|
| |
|
על ההבטחות של ממדינת ישראל, שבראשה עומד בנימין נתניהו (בעלה של שרה והבן של בנציון), הוא כותב כך: "ואז תוכל המדינה להפוך דף, לזרוק את התושבים לכלבים, לשכוח מכל התחייבויותיה כלפיהם" - קודם אנרכיזם (ריקון הפרלמנט מיושביו) וכעת ניהיליזם (אי אמון מוחלט במדינה ובשלטון). אוי לאזניים שכך שומעות. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
פעם שניה ברציפות, |
|
|
|
|
|
| |
|
(1)את כמות חברי הכנסת תומכי הארור אפשר לספור על כף יד אחת רק דיירי הירח יכולים להפוך את הכנסת שלנו לכנת טרוריסטית וזאת מטעמים השמורים לדיירי הירח או אף דיירי גלקסיות אחרות (2)הסיכוי הרב שהבטחות הממשלה לתושבי עמונה לא תקויימה איננה נובעת מאנרכיה שיזום ראש הממשלה - הממשלה הזו תומכת בהתיישבות ותושבי עמונה יקרים לה לפחות כמו תושבי הרצליה ורמת אביב. אממה יום אחרי שיתחייבו התושבים על פי הצעת בית המשפט, יוצף בית המשפט בעתירות וכל תכניות המדינה לפתור את בעיית עמונה תוקרשנה על ידי בית המשפט במצב שהתושבים כבר חתומים על צ'קים כלפי בית המשפט. ולכן ראי ורצוי לשאול את בית המשפט איך התעלם מפרמטר כל כך חשוב, ואולי יתקן החלטתו. ואת הקשקשת על ניהליזם ואנרכיזם תשאיר לאו"ם במסגרת נאום ההשמצה של ישראלים נגד מולדתם, כאן בינינו אפשר לדבר עברית ולהכיר בעובדה שיש פיל בחדר ובית המשפט העליון כאילו לא ראה אותו? אז כיצד הוא לא ראה אותו? מה עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו? שמא מתנחל איננו אדם באשר הוא אדם? או שמא כבוד אבוד מתוקף היותו מתנחל? |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ה |
|
|
|
|
|
| |
|
בורות- אין לך מושג מהו טרור. טיפשות- אם נתניהו רוצה, אפילו מטאטא יורה. הדמגוגים מפילים את התיק על בג"צ והטפשים מאמינים להם. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יש פיל בחדר. |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
2 |
|
| |
|
לפני שעות מועטות, ובמענה להסכמת תושבי עמונה לקבל את תנאי בית המשפט במסגרת קיום המתווה מול הממשלה, הסביר סוף סוף בית המשפט ברחל בתך הקטנה כי הוא מצפה שהתושבים ימכרו את הסכמתם בנזיד עדשים כלומר מבלי לדעת אם המתווה הוא ישים כלל ומבלי לדעת אם אותו בית משפט לא יפסול את המתווה רגע אחרי שהם יחתמו על הצ'קים וישאיר את התושבים קרחים משני הכיוונים. כבוד האדם באשר הוא אדם - בוכה. דומני שבית משפט הדן באמת בעקרונות חוקתיים לא היה מפר לכאורה זכויות יסוד באורח כה בוטה ויתרה מכך לא היה מעלה כלל תנאי כל כך לא דמוקרטי המעקר בפועל את זכות המחאה מאנשים שמחריבים את יישובם ואת ביתם. נראה לי שאיבדנו את הצפון. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
| |
|
בית המשפט ,שוקל אם לדחות את הפינוי , שהינו החלטה משפטית , או לא לדחות , כמו ששוקל אם לדחות מועד תחילת מאסרו של מורשע שנידון למאסר , או לאפשר לו "להתארגן" עפ"י נסיבותיו האישיות , כפי שהנתבע\מורשע מסביר אותן לבימ"ש , וזה תהליך שיגרתי למדי ולא קשור כאן לשום "מידתיות". את ההסברים או " ההבהרות" שיקבעו את החלטתו ,צריך בית המשפט לקבל מהחייב\מורשע בדין ומי שכנגדו הוצא הצו ( צו פינוי או צו מאסר ) ולא משום גורם אחר ( פרקליטות המדינה או נציגי המדינה ?) , באשר בנסיבות אילו , בימ"ש אינו מתווך בהסכמים בין נשוא צו הפינוי ובין מי שצריך לבצע אותו ולכן גם אינו צריך לברר או "להבטיח" שהמתווה אשר הוצג למתיישבים , אכן יקויים ואין זה בכלל מסמכותו של בית המשפט ואף לא מעניינו. ולבסוף , הלפרין , מבחינה משפטית , איזה "זכות מחאה " יש לאנשים שבית המשפט פסק והוציא צו כנגדם ( פינוי , מאסר , מעצר וכיוצ"ב ) לפנות את הנכס ? האם גם למורשע שנידון למאסר יש "זכות מחאה" להתנגד למאסרו ? ואיזה "זכויות יסוד " הופרו כאן , בהחלטה של בית המשפט לפנות נכס פרטי של אדם , שתבע בבית המשפט את הפולשים לשטחו ללא היתר ממנו ? ממתי בית המשפט צריך להתחשב במקבלי צו הפינוי , באם יש להם מגורים אלטרנטיבים , או באם ההסכמים למגורים כאלה , עם רשויות האכיפה , אכן ימומשו ? .וואלה הלפרין , אתה עושה "סאלאט " בין החלטות משפטיות וסמכויות בית המשפט , ובין הסכמים של רשויות מול האזרח , שהם אינם בהכרח קשורים ישירות לביצוע הצו. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
| |
|
נתניהו עושה מה שהוא רוצה, מפיל את התיק על בג"צ, והעדר הטיפש אוכל את הלוקש. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אני תמיד מעריצה, |
|
|
|
|
|
| |
|
קיימת זכות יסוד למחות על פינוי אפילו אם הפינוי הוא מכוח צו של בית המשפט, בית המשפט הוא אמנם בית משפט עליון אך שופטיו אינם גזע עליון שאסור למחות על החלטתם. המחאה הכי לגיטימית של מפונה אשר סבור שהוא מפונה בניגוד לחוק, בניגוד לחוקי היסוד וכי בית המשפט טועה בהחלטתו - זו התנגדות לפינוי, התנגדות העומדת בגבולות החוק. ואת זכות היסוד הזאת ניסה בית המשפט (והצליח) למנוע מהתושבים. אם המדינה סוברת שהמחאה תיצור סכנה, יש בכוחה להוציא מראש צווים נגד הגורמים אשר מחאתם עלולה להתסיס את השטח ולגרום לסיכון לתושבים או לכוחות הביטחון, ולהרחיקם מהמקום לפני הפינוי. אם המדינה חוששת מסכנות היא יכולה לבקש מבית המשפט לדחות את הפינוי ולהפעיל בינתיים סנקציות כלכליות כבדות נגד התושבים (מכוח פקודת בזיון בית המשפט) לשחוק אותם על מנת להוריד את הסיכוי להתנגדות אלימה, אך כאשר בית המשפט נכנס לנעליהן של הרשויות תוך שהוא מנסה לבצע את תפקידן, מבלי שמישהו ביקש ממנו כלל, הוא מכניס את עצמו למכשולים אדירים, בית המשפט עצמו הביא לכך שהתושבים הגישו תצהיר מותנה בקיום המתווה ואז היה חייב להבהיר כי אסור להם להתלות במתווה - ואז הוגש תצהיר חדש, ומדוע? כי בית המשפט עצם עיניים מהפיל שבחדר. וכך לא נוהג בית משפט, בית משפט פועל בשכל, בהגינות, בית המשפט מאזן נכון, שוקל נכון, לא עוצם עיניו אל מול המציאות, בית משפט ראוי שיהיה מידתי לפחות כפי שהוא מצפה ממני וממך להיות מידתיים. וכאשר עוצם עיניו הראשון שנפגע זה בית המשפט עצמו, מעמדו, האמון בו. חבל. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
| |
|
מה אתה ממציא לנו חוקים חדשים וסמכויות שאינן ,לבית המשפט , אדון הלפרין. בית המשפט לא צריך לפעול "בשכל" , אלא על פי החוק שהוא הקובע , באשר המושג "שכל" , הינו ניתן לפרשנות , כל אחד וטעמו. אין לבית המשפט שום סמכות לסטות מהחוק , כי "השכל" של מישהו , לא מסכים עם הכרעת הדין. בדיון משפטי עפ"י דין , פוסק בית המשפט לפנות פולש מנכסו של העותר , אז איזה "זכות יסוד" של המפונה , הופרה כאן ? מה זאת אומרת - "המפונה סבור שהוא מפונה בניגוד לחוק יסוד" ? על איזה בסיס ? מה פתאם שבימ"ש יתן רשות או הסכמה , "למחות" נגד החלטתו שלו ? הרי מדובר כבר בהכרעת דין חלוטה !. מאות צוי פינוי ניתנים על ידי בתי המשפט מדי חודש , עפ"י תביעות של בעלי נכסים בנסיבות שונות , ואף אחד לא מעלה על דעתו , שתינתן ההסכמה והאפשרות "למחות" על כך , מצד המפונה ,לאחר שמן הסתם , כבר אמר את דברו בבית המשפט. איני מבין מה רוצה הלפרין מבית המשפט ? בית המשפט רשאי לתת לחייב בדין או מורשע , לערער על החלטתו לערכאה דלמעלה ותו לא , ואין לו בכלל סמכות לתת לחייב\למורשע , הסכמה "למחות" בדרך כולשהי על החלטה משפטית חלוטה. וואלה , הלפרין המציא לנו בחוק סמכות חדשה לבית המשפט , לתת הרשאה "למחות" ( באיזה אופן ? אולי יגדיר למפונה גם את אופן המחאה ? ) , לאחר שהוצא כנגדו צו משפטי מחייב !!. ממש מעניין איך מנסים כאן להמציא חוק חדש עבור המתנחלים ! , חוק "השכל" ! נו הלפרין , עפ"י איזה "שכל" צריך בית המשפט לפעול , עפ"י "שכלם" של מקבלי צוי הפינוי , או של איזה גורם אינטרסנטי אחר , או פשוט על עפ"י החוק בלבד , ובמקרה זה אין בכלל מחלוקת על העובדות , שבגינן ניתן הצו עפ"י החוק !. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
| |
|
באותה מידה אינו מוסמך לדרוש מהתושבים שלא למחות ולהחתים אותם מראש על מסמכי כניעה בלא ציוץ. בית המשפט לא נדרש על ידי הצדדים לעניין המחאה אין כל מקום להתערבותו בעניין המחאה. הוא אינו יכול להתייחס רק לחובות התושבים על פי המתווה ולהתעלם מזכויותיהם על פי המתווה ואין זה משנה כלל מה הרקע לגישתו של בית המשפט זה נראה ההפך ממשפט, נראה ההפך מצדק, וכל אחד, פרט לך ולשופטי העליון שבדין זה לגמרי לגמרי ברור. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
3 |
|
| |
|
יש פסק דין חלוט בן שנתיים לפינוי עמונה שזמן ביצועו מסתיים ביום א׳ הקרוב.
על כל אזרח חובה לבצע פיסקי דין, ככתבם וכלשונם, ללא התניות.
ביום א׳ הקרוב על תושבי עמונה להתפנות. התנגדות לפינוי הינה עבירה.
הוגשה בקשה לדחיית הפינוי לצורך הסדר כלשהו, שממילא היה צריך להיות מסוכם ומבוצע בתוך השנתיים שניתנו.
אם בתום הדחייה, ויהיה ההסדר וביצועו אשר יהיו, נעמוד באותו מצב כמו היום, הרי שאין כל סיבה לדחייה והפינוי צריך להתבצע ביום א׳. הדחייה לפנים משורת הדין נועדה לארגן פינוי ללא התנגדות, ולכן על המפונים להצהיר כי לא יתנגדו, וללא התנייה שמוציאה את העיקר, כי תמיד ימצאו אלה שיגלו סטייה כלשהי מהמתווה ובכך יצדיקו התנגדות כוחנית. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אחד העם |
|
|
|
|
|
| |
|
לא התושבים ביקשו את ההארכה, המדינה ביקשה, המדינה ביקשה על סמך הסכמה עם התושבים, התושבים ודאי הסכימו לבקשת ההארכה אך לא יזמו אותה. ואם התנגדות (לא אלימה) אסורה, כיצד הופך בית המשפט את שמירת החוק בשמירה מותנית בכל מיני הבטחות לאנשים? (אם בית המשפט יאריך אתה המועד התושבים יסכמו שתישלל זכות ההתנגדות) האם בית המשפט מכיר בעובדה שללא הבטחות להאריך את המועד מותר היה להם להפר חוק? ואיזו הפרת חוק זו? הרי הזכות לדיור היא זכות יסוד, ראה בהכרזה האוניברסאלית של זכויות אדם של האו"ם, תשאל גם את האגודה לזכויות האזרח, שהיא עמותה לגמרי לא של מתנחלים, עשרות צווי פינוי בוטלו או נדחו בארץ בעקבות התנגדות לא אלימה לפינוי, ודאי שהמוחים הלא אלימים לא עברו כל עבירה נהפוך הוא, עקב ההתנגדות כרו אוזן למצוקתם, כבר לפני 10 שנים הונחה על שולחן הכנסת הצעה המעגנת בחוק את "הזכות לדיור", ובית המשפט העליון של 2016 מתעלם מכל אלה ובלי להניד עפעף דורש מהתושבים לוותר על זכותם זו אף בלא שיימצא עבורם פתרון חלופי (אחרי שעצם עיניו מעניין הספק שקיים בפתרון החלופי בגירסא הראשונה של החלטתו). לא לילד הזה התפללנו. המצב המביך הזה לא פוגעים בתושבים אלא פוגע בבית המשפט, מיום ליום שוקדים שופטי העליון לשחוק עוד ועוד את המעמד של מקום העבודה שלהם, כאילו אחרי המבול. בית משפט חכם לא היה מבקש חתימות, כי אם התושבים האלה או חלקם מופרעים מה יועילו החתימות, בית משפט חכם היה מפרט בנימה מחבקת את ציפיותיו מהתושבים, בית המשפט היה מבטא את רצונו הכנה שיימצא הסדר לפרשה, בית משפט נבון היה מגלה אמפטיה למצוקתם של התושבים, אך אם זה היה קורה, מי יודע מה היו הכותרות של מחר בעיתון הארץ, ואת הסיכון הזה כנראה השופטים נמנעו מלקחת. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
| |
|
לאחר מחאות רבות של מפונים מדירות עקב עיקולי משכנתא (מכוח צווים של בית משפט על פי חווק ההוצאה לפועל) ולאחר פעילות אינטנסיבית של ארגוני זכויות אדם נקבע בשנת 2009 תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל האומר כי חייב משכנתאות לא יפונה מביתו זולת אם נמצא לו דיור חלופי, וכאן אין מדובר באדם שהפסיק לשלם את חובו אלא באנשים שעלו על הקרקע במולדתם, בתמיכת המדינה והמוסדות המיישבים, אזי לאלה יש זכות לקורת גג ולאלה לא? לאלה מותר להתנגד ולאלה לא? אם המדינה מביאה להפרת צווי בית משפט בכך שאינה מספקת קורת גג חליפית, אנא יטפל בית המשפט במדינה, (ויש לדעתי דוגמאות רבות בהן הפרת פסקי דין נרשמת בעיקר לחובת מי גורם להפרה [אפילו אם אינו צד בתיק] ולא בעיקר לחובת מי שנאלץ להפר עקב אותו גורם, [אפילו אם הוא צד בתיק]) ובית המשפט לא אמור לשלול את זכותם של התושבים לקורת גג, ודאי שאינו יכול להכריח אותם לוותר על זכותם לקורת גג והתנגדות לא אלימה לפינוי היא המתרס האחרון של התושבים במאבקם לקורת גג היה והמתווה לא יקוים על ידי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
| |
|
תגיד לי הלפרין , אתה רציני או שהחלטת "להסתלבט" על הקוראים ? מה זאת אומרת "זכות יסוד לקורת גג" ? האם על בסיס טיעון הזוי כזה , יכול אדם לפלוש לנכסו של אדם פרטי אחר ( לא אדמות מדינה !!) , להקים עליו בית למשפחתו , ולאחר שבעל הנכס ביקש וקיבל צו פינוי מבית המשפט בעתירה פרטית כלפי הפולש , ידרוש הפולש שלא יבוצע הפינוי , כי יש לו "זכות לדיור ויש לו זכות לקורת גג " ? , זהו ? זה התשובה שבית המשפט יתן לעותר הפרטי שזכה בעתירתו ? הרי לא מדובר באדמות מדינה , שכאן יש הגיון כולשהו "למחאה" , במסגרת המחוייבות שבין האזרח לרשויות המדינה ( זכות לקורת גג , עלאק ) , אלא באדם פרטי שמגיע לו מזור מבית המשפט ולא לפולש שהפסיד בעתירה ונדרש לפנות את הנכס ?. תדמיין סיטואציה , הלפרין , שאתה משכיר דירתך לאדם אחר למשך שנה , ולאחר תום התקופה , מסרב השוכר להתפנות וגם לשלם עבור מגוריו בדירתך , ולאחר שאתה פונה לבימ"ש ומוציא לו צו פינוי מיידי , דורש המשכיר לעכב את הפינוי , כי יש לו "זכות לדיור" ויש לו "זכות לקורת גג" !!, נו , האם בית המשפט רשאי לעכב ביצוע הצו , על בסיס טיעון כזה של הפולש\מחזיק שלא כדין בנכס שלך ? האם אתה כאדם שזכה בעתירה , אין לך "זכויות" ? האם היית מקבל עיכוב ביצוע , שמן הסתם גם גורם לך הפסדים ונזק , על בסיס טיעון מטופש כזה של מי שמי שמחזיק בנכסך והפסיד בעתירתך ? מה קורה לך הלפרין ? וואלה , אני "מחזיק" ממך כאדם רחב אופקים ואינטלגנטי , ולא כאיזה אידיאולוג "מורעל" על קונצפציה שלא נותן לעובדות לקלקל לו את התזה ! העקשנות הזו שלך על התובנה השגוייה הזו שלך מן היסוד , ממש מפתיעה אותי.תהיה לי בריא. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
| |
|
כלל משפטי מאד מאד מקובל בבתי משפט, בייחוד בהליכי ביניים בהם התמונה לא ברורה לגמרי, אינו שיקול של צדק אלוהי, אלא שיקול של רמת הנזק שתיגרם לכל צד אם תיפול החלטה לכאן או לכאן. ואין מדובר בביטול הפינוי אלא בדחייתו בלבד, וכאשר נוצרה סוף סוף הסכמה על פינוי של הממשלה עם המתיישבים, ונדרשת המתנה של חודש וחצי או אפילו שלושה חודשים, בית משפט אנושי היה מעלה מיד את שאלת מאזן הנוחות בלשון זו או בלשון אחרת, בבחינת איזה נזק ייגרם לתושבים אם יפונו מייד, ואיזה נזק ייגרם לעותרים אם הפינוי יידחה בשלושה חודשים. כמובן יש תמיד סכנה של סחבת, אבל העמדה המאד בלתי מתפשרת של היועץ המשפטי לממשלה, והמאמצים שמשקיעה הממשלה, וההסדר שהגיעו אליו, די מראים שהדיסקט התהפך, והמצב החדש הזה מהווה הזדמנות פז של בית המשפט לראות גם את צדו השני של המטבע הצד של התושבים על כל הבעיות החוקיות, החוקתיות, והאנושיות הקשורות בו, והרי מדובר בבית משפט הגבוה לצדק ולאו דווקא בית המשפט הגבוה לדין, וגם לו היה בית משפט גבוה לדין הרי שלדין יש מספר פנים בייחוד לאחר שיש הסכמה על אלטרנטיבה ועל פינוי בדרכי שלום. ממש כמו בית המשפט, אתה שלמה ידידי לוחם את המלחמה הקודמת ושוכח שהמלחמה היא לגמרי אחרת, וזו כבר לא מלחמה אלא מרוץ נגד השעון על מנת להמציא לתושבים פתרון מגורים חלופי מוסכם, ובמקום להצטרף למירוץ הזה, בית המשפט ושלמה תקועים עוד בשלב המלחמה ולכן בהתנהגותם הם שמים בפועל מקלות בגלגלים (וכמובן שלבית המשפט יש הרבה יותר השפעה טובה או רעה מאשר לטוק בקים שלנו). ובוא לא נסתכל על מתיישבי יהודה ושומרון כגזלנים, הם גזלנים בדיוק כמונו. חוזרים למולדת גואלים את אדמותיה, חובה לרסן כי התמונה הבין לאומית שונה, התמונה התוך לאומית שונה, ודווקא ההתיישבות על גבעות הטרשים היא יותר לגיטימית (אך מחייבת פתרונות משפטיים מאד מורכבים ואני לא בטוח שהפרקליטות היא הגוף שצריך לטפל בהם [ע"ע טליה ששון]) וההתיישבות בלב אוכלוסיה ערבית היא לדעתי לגמרי לא לגיטימית ולגמרי מטופשת. כשם שכל עוד יש מלחמה בין ערב לישראל אין לי עניין בשכונות ערביות בעירי אינני מצפה שהערבים ירצו שכונות יהודיות בלב היישובים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
| |
|
ממתי צריך בית המשפט ,שנותן צו פינוי לפולש , בעתירה פרטית (!) , לדאוג "לפיתרון חילופי מוסכם" ? מה זאת אומרת "מוסכם" ? האם בית המשפט צריך "להסכים" לתנאי כולשהו ,שמציג המפסיד בעתירה ושנגדו הוצא צו הפינוי ? , נסחפת לגמרי , הלפרין. ואם המדינה , רואה עצמה "אשמה" בפלונטר המשפטי הזה , ורוצה לפצות את המתפנים , אזי שתפצה אותם בהתאם , ללא קשר לבית המשפט , ושיקחו את הכסף ויקנו\יבנו להם בית חילופי במקום חוקי אחר , מבלי להתנות ומבלי "הסכמה" על מיקום הבית החילופי , ובא לציון גואל . מה אתה מכניס בכוח , את בית המשפט , הדן בעתירה פרטית לחלוטין של אזרח , לתוך מחלוקת פוליטית בדבר היקף ההתנחלויות בשטחים ומיקומם , הלפרין. אני חוזר שוב ומזכירך , הלפרין , שאין מדובר כאן בכלל על מידת הצדק , כן או לא , של החלטה כולשהי של הרשות המבצעת , שנידונה על שולחנו של בג"צ , אלא על עתירה פרטית של בעל נכס , כנגד פולשים לנכס שלו , אז מה לא בסדר בהחלטת בית המשפט , במקרה ספציפי זה ? באיזה זכות משפטית יכול המפסיד בעתירה , להתנות ביצוע החלטת בית המשפט , "בהסכם על פיתרון חילופי" ? . המתיישבים בעמונה צריכים להתפנות ללא תנאי ,ואחר כך ,ללא קשר לבית משפט , שיעשו "מחאה" כנגד רשויות המדינה , שלטעמם , ברשלנותם , הביאו למצב הזה , ולא כנגד ההחלטה השיפוטית עצמה , שהיא עניינית , הגיונית ונותנת מזור לעותר שזכה בעתירתו. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
| |
|
לדעתי מיצינו. הייתכן שעמדתך נובעת מהסתייגות יסודית ממפעל ההתיישבות בשטחי יו"ש או לפחות גם או בעיקר נובעת מכך? האם ייתכן שאני מבטא עמדה אנושית (הומנית), ואתה אולי מזהה את תושבי יו"ש היהודים כעבמי"ם / מצורעים / גזלנים / חמסנים שאין להם זכויות יסוד, מבטא עמדה פוליטית לא מוסרית? כי אם היה מדובר בצו עיקול שהוא צו שיפוטי לכל דבר, הרי על פי סעיף 29 לחוק ההוצאה לפועל לא ניתן היה לפנות את התושבים טרם נמצא להם דיור חליפי, על אף קיומו של הצו השיפוטי, ומבחינה מוסרית מה ההבדל? זה יושב על קרקע לא לא, וזה יושב על קרקע לא לא, פה הבנק הוא הבעלים של הנכס (או יותר נכון הנכס ממושכן לטובתו, והחזרת הנכס לידיו תאפשר לו להציל את החוב אליו) ופה יש קרוב לוודאי (להבנת בית המשפט, שלא נשללה ברמה מספקת על ידי מדינה והתושבים) בעל פרטי אחר לנכס מדוע אם כן תישלל מהאחד זכות יסוד הקיימת לשני? ואני חוזר ואומר אין אנו דנים כלל באפשרות של אי השבת הנכס אנו מדברים על הליכים אנושיים להשבתו, שהם ודאי מחויבים לאחר שהיועמ"ש הראה לממשלה מאיפה משתין הדג, הממשלה הפכה דיסקט, התושבים הפכו דיסקט, ומאזן הנוחות, לפחות בכל הקשור לפרק הזמן הנדרש להתארגנות לדיור חליפי עומד ללא כל שמץ של ספק לצדה של המדינה בבקשה הארכה, כל עוד לא החלה סחבת מאז נהפך הדיסקט. ומה משמעות זכויות היסוד או חובות היסוד, הן הרי לא ניתנות בד"כ לאכיפה ישירה, למעט אם קיבלו ביטוי ספציפי בחוק (כמו במקרה של צו עיקול על פי תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל)- המשמעות שלהן היא שהן מרחפות באוויר והן עומדות ברקע ומשפיעות על כל פעולה שלנו, כאשר אנו אוכלים, נוהגים, ישנים, ובעיקר כאשר אנו מקבלים החלטות אשר יש להן השלכות על אחרים (הנשים שלנו, הבעלים, ילדים, הורים, תלמידים, מנויים, תושבים, אזרחים וכו') , בין אם אנו שוטרים, שופטים או אף מנהלים בחברה פרטית או עמותה פרטית, ובין אם אנו אנשים סתם. לכן השיפוט של הנושא הזה הוא כל כך קשה, עקום ההטמעה הוא איטי והדרגתי, ולכן במקרה שלנו השיפוט הוא כל כך קל, כי בית המשפט מתעלם לחלוטין מזכויות היסוד של התושבים, ובמקום לומר להם מילה חמה הוא שורף אותם במילותיו, ולא משאיר שמץ של פתח של תקווה שבכוונתו לשנות את עמדתו ולו במעט. תשאל ודאי מי אמר למי ומתי "הגנה על עקרונות היסוד ועל זכויות האדם אינה יכולה, אפוא, להיתפס כמעשה בלתי דמוקרטי - אלא היא התגלמות הדמוקרטיה. ביסודו של דבר הרוב והמיעוט מורכבים מיחידים, בני אדם ובנות חוה, וכל אחד וכל אחת מהם זכאים לזכויות האדם. מתוך כך חייב הרוב, חייבת המדינה - כל מדינה דמוקרטית - לכבד את זכויותיהם ולהגן עליהן. זוהי חובתן של כל רשויות השלטון. ובמערך האיזונים והבלמים - שאף הוא מעקרונותיה החיוניים של הדמוקרטיה - מסור התפקיד להבטיח את מימושן של הזכויות הלכה למעשה למערכת בתי המשפט, ובראשה לבית המשפט העליון. " אמרה זאת כבוד הנשיאה נאור בתחילת החודש בטקס השבעת שופטים במשכן הנשיא. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
| |
|
עמדתי נובעת מעיקרון של כיבוד החוק , ואל תנסה לייחס לי מניעים זרים ( " עמדתך נובעת מהסתייגות יסודית ממפעל ההתיישבות בשטחי יו"ש " ). נו באמת הלפרין ,שאתה תבקר אותי על מניע זר ? , הרי רק טמבל מושלם , שקורא את הדו שיח ביננו כאן , יאמין שעמדתך השגוייה והעיקשת באופן חריג כל כך ,נובעת מעיקרון של שמירת "זכויות אדם" או " זכות לקורת גג " של אנשים , שהוצא כנגדם צו שיפוטי לפינוי נכס פרטי. נו באמת , הלפרין , האם היית "שומר זכויות אדם" נלהב ואובססיבי כל כך , אם בסיטואציה זהה של פרשת עמונה , היה העותר בעל הקרקע , יהודי ואילו הפולשים , שנגדם הוצא צו הפינוי , היו ערבים ? וואלה , הלפרין מתייחס לנושא ללא שיקולים זרים לנושא המשפטי ! הצחקת את הקוראים . זהו הלפרין , אני נכנע , הצלחת להתיש אותי ובזאת אני מתחייב שלא להמשיך את הדו שיח של חרשים ( עיוורים אולי ) הזה ביננו במאמר זה ונתראה במאמרים אחרים בעתיד. רק שנהייה בריאים. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
עידן יוסף
מבהירים כי יסכימו להתפנות בדרכי שלום אם המדינה תעמוד בהתחייבותה  "כולנו מחויבים לחלוטין להסכמה אליה הגענו עם המדינה וכך נבהיר גם לבג"ץ"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
השופטים מבקשים מתושבי המקום להצהיר בצורה חד-משמעית שהם "מסכימים ומתחייבים כולם כאיש אחד לפינוי בדרכי שלום וללא עימות והתנגדות" אם תינתן ארכה של 45 יום
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עמי דור-און
את מחיר הכניעה בעמונה עלולים לשלם בעתיד רבבות מתנחלים. שהרי צריך להיות ברור, כי תנועות השמאל הרדיקליות בישראל ישאבו עידוד מהצלחתם בפרשת עמונה ולא ירפו ממאמציהם הבלתי נלאים לחפש ולמצוא פלשתינים הטוענים לזכויות בעלות על הקרקע בהתנחלויות אחרות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
לא תמיד אנו ערים לנסים ולנפלאות המלווים את תקומת עם ישראל בארץ ישראל רשימה חלקית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
התעקשות חלוצי עמונה להישאר על ההר מפיחה בנו תקווה שהמהפכה הציונית לא גוועה ההליכה על הסף, תוך דיאלוג עם הממשלה, והפשרה שבאה בעקבותיה, מלמדות על בגרות
|
|
|
