אלאור, אתה נפגעת היום מאש ידידותית. הפעם זה היה מתול"ר, מבית המשפט. אחרי הצרורות של מפקדיך שפיקודם לא ניכר בשטח, של דובר צה"ל, הרמטכ"ל ושר הביטחון. בא גם התול"ר, מאוד צפוי. אני מאמין שתערער על ההחלטה ואז לצערי יגיעו ה-MLRS ומטוסי החמקן, המערכת שכה אמורה לשמור עליך, החליטה לטחון אותך, וזו מערכת גדולה, פילה ענקית ומגושמת אשר להזדמנות לדירה איננה מסוגלת לדאוג לך ולחבריך, אך לדרוס אותך מתחת לטלפיה כאשר אתה חייל בצבאה זה בשבילה טיול בפארק.
כמו בכל אירוע מצולם ומתוקשר יש כאן ודאי היבטים אמתיים של הצורך להבין את הקורה באירוע, אך כאן היה גם מצבור של היבטים פוליטיים ובין לאומיים שלא הותירו לך שמץ של סיכוי.
ובכל זאת אני מבקש לדבר אתך על חצי הכוס המלאה. אתה פצוע מלחמה אחד מאלפים שיש לנו, פצוע מלחמה מיוחד אשר לא רק שלא מקבל, אלא נדרש אף לשלם, אבל אתה שלם בגוף, אתה חייב לשמור על עצמך על-מנת להיות שלם בנפשך, נפגעת מאש של כוחותינו, אש ידידותית, קבל את זה.
הילחם בהחלטה ככל שמאפשר החוק אבל קבל אותה. גם כאשר אתה יודע כמוני שהיא שגויה.
הצד החיובי
היית שם. אני לא הייתי שם וגם בית המשפט לא היה שם, בסערת האירוע קיבלת החלטה לירות במחבל נקלה שניסה להרוג את חבריך רק דקות ספורות לפני כן, מפקדיך או שנעדרו מהשטח או שלא כל כך תיפקדו כפי שמצופה ממפקדים, הם כמובן קודמו, ואתה יושב במעצר בבסיס אולי תעבור לכלא, אבל אתה חי, ואתה שלם.
נפגעים אחרים במלחמות בין אם נפגעו מאש אויב או בין אם נפגעו מאש ידידותית, או גם אם נפגעו מאש של עצמם, חסרים אברים שונים או אינם איתנו ואתה שלם אתה איתנו. תרתי משמע.
מתוך 4 החלופות האפשריות לקשר בין הירי לבין המטען שהיה חשש ממנו קיימת גם החלופה שלא היית יורה בו אך הוא נושא מטען ואז היית אתה, ורבים מחבריך עולים כקורבן השמימה, ואז אולי הייתם מקבלים צל"ש ואותך היו מעלים בדרגה שעה לפני ההלוויה, אז האם זו הייתה תוצאה יותר מלבבת?
מתוך מגוון האפשרויות של היציאה מהאירוע הזה אומנם לא יצאת בחלופה הטובה ביותר אך גם לא יצאת בחלופה הגרועה ביותר, עליך להצדיע ולהמשיך הלאה.
תרגיע את הוריך, אני מסכים אתכם שזו איננה חגיגה, אך ודאי לא סיבה לחטוף SROKE או התקף לב. שכנע את סביבתך לראות דווקא את הצד החיובי של התמונה על-אף התחושה המוצדקת של חוסר צדק, ותחושת הנבגדות המוצדקת על-ידי המפקדים, מהמסד עד הטפחות.
