גופות ארבעת החיילים שנרצחו בפיגוע עדיין מוטלות בפנינו. אין סבלנות, אין כבוד, אין
אלוהים. החל מחול השדים העלול לסחוף את החברה אל אסון. האספסוף ופוליטיקאים חסרי רגש וציניקנים בלתי נלאים, נותנים את הטון. הם המנצחים על המקהלה המשמיעה זמירות מפחידות. שקרים גסים, בוטים ובלתי מתחשבים מופצים לכל דורש. אין התחשבות במשפחות הנרצחים, אין רחמים על האבדות. מאשים את חבריהם של הנרצחים ברפיסות, בהתנהגות מחפירה, בבריחה מהסתערות על המחבל הנבל. האמת אינה חשובה. צה"ל משקר, צה"ל, צבא העם, משקר לעם. לא יאומן. המנהיגות הישראלית מתגלה במלוא מערומיה: לית דין ולית דיין. הכל דברי הבל ורעות רוח. הסתה נוראה זה כלפי זה. מאיימים על עיתונאים ומאחלים למותם. אולפני הטלוויזיה הפכו לזירת פיגוע. אחד חובט בשני ללא רחם. השנאה משתלטת על השיח. אין שומעים ואין מקשיבים. תוהו במלוא התגלמותו.
מותר להחזיק בדעות שונות לגבי "משפט אזריה". מותר להתווכח. מותר למחות בעד או נגד. מכאן ועד הרס מכוון של כל אושיות המשטר, הדרך ארוכה מאוד. לא כתבתי על משפט אזריה כי המשפט עדיין לא הסתים, וכל מי ששלטון החוק יקר לו, חייב להימנע התבטאות עד לסיום ההליך כולו. אין כל עניין ליטול חלק בשיח המתלהם והגס.
חיילים מצויינים
אני כן רוצה לקבוע שכל מי שסבור שמשפט אזריה גרם לאירוע הנורא בארמון הנציב בו נרצחו ארבעה חיילי צה"ל, אינו יודע על מה הוא מדבר. הדבר הנורא ביותר במעשה הזה הוא ביזיון עשרות אלפי חיילים המחרפים נפשם יום יום על הגנת החברה והמדינה. מי שמטיל בהם ספק שמא הם חוששים לצאת לקרב או לחסל מחבלים, פוגע בהם קשות. בכל זרועות צה"ל, בים, ביבשה ובאוויר, נמצאים בכל רגע נתון חיילים מצוינים, מיומנים, אמיצים, המבצעים את המוטל עליהם בצורה הטובה ביותר. להטיל בהם רפש, זו התבהמות.
אני יודע היטב שלבקש מן האספסוף המשתולל ברחובות או ברשתות החברתיות, להירגע לא יעזור. אני מאמין שעדיין בכוחה של החברה הישראלית להתגבר על אלה. לשם כך יש צורך במנהיגות, בפוליטיקאים אמיצים שאינם חוששים לבצע מהלכים בלתי פופולריים, ולדאבון לבי, אין כאלה. במקום זאת ישנם פוליטיקאים המסיתים עד כדי התרת דמם של אזרחים. מי שיסכן את נפשו ויסרוק את הרשתות החברתיות ימצא התבטאויות של פוליטיקאים הגובלים הן בטמטום ובורות, הן בציניות, והן בהסתה העלולה להוביל לרצח. עליהם תוטל האחריות, אם חלילה, יישפך דם נקיים.
יש להפסיק לרקוד על הדם של חיילים. לא לכבודם של הנרצחים הוא הדבר, לא למען המשפחות השכולות הנמצאות בשעתן הקשה, ולא למען חוסנה של החברה. נכון, הקריאה הזו לא תיענה בחיוב. אין צורך להזכיר לי זאת. ולרוקדים על דם הנקיים אומר: אינכם ראויים אלא לבוז ומעשיכם הבהמי ייזכר לדראון עולם.
