בתגובה להרשעתוֹ בדין של לוחם צה"ל
אלאור אזריה:
א. מתוך הבלדה שלי: משא שלושה וארבעה, ט' חשון תש"ס, 19.10.99
לְכָל הַסמאל הַיְּהוּדִי, עוֹטֶה הַכָּפִיָּה הָעַרְבִית
- - -
לֹא מוּסָר דַּרְכְּכֶם כִּי צְבִיעוּת - וּשְׁחִיתוּת תִּשָּׁפֵךְ רֹאשׁ-חוּצוֹת, בְּמַסְוֵה חֲלָקוֹת:
"אֶתְנַכֵּל לְאָחִי וְלֹא לִמְרַצְּחִי,
בְּשֵׁם מוּסַר-שְׁלוֹמִי בְּאַרְצִי אֲחַבֵּל -
וְיִרְאוּ פָּרִיצֵי-עוֹלָם מוּסָרִי".
- - -
וְאִם תִּשְׁאַל: בַּת אֵיזֶה עַם אוֹתָהּ מִפְלֶצֶת?
וּמֵאֵיזֶה רֶחֶם גָּחָה - טוֹרֶפֶת יְלָדֶיהָ - תְּגָרֵם אֶת עַצְמוֹתָם;
תֹּאחַז גַּרְזֶן וּבִשְׁקִיקָה נִתְעֶבֶת, זֵידוֹנָה
תַּכֶּה גִּזְעָהּ לְשֵׁם תִּתוֹ בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים -
וּרְאוֹת עַצְמָהּ כְּבַת-תְּרוּמָה - בַּת-עֲלִיָּה...?
לְפָנִים הָיוּ פַּרְעֹה, חְמֶלְנִיצְקִי, אֲדוֹלְף, עֲמָלֵק, הָמָן...
עַתָּה הֲרֵי-זֶה כָּאן, מוּצָר עַצְמִי לָבָן-כָּחֹל
בָּרוּךְ הָשֵׁם - כְּבַיָּכוֹל!
לקריאת הבלדה בשלמותה
ב -
..."היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שֶׁכָּל מה
שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה
והתמכרות?"... מתוך כתבי ברל כצנלסון, ומומלץ לקרוא את הדברים במלואם במקור.
ג - אני מֵת, אבל מֵת לראות את חִיּוּכֵי הָאִוֶּלֶת קְרוּעֵי-הַלְּחָיַיִם מֵאֹזֶן עד אֹזן, של שֹׂנאי-ישראל היהודים והערבים, בכנסת-ישראל ומחוץ לה, וְעוֹזְרֵיהֶם... אני חוזר וְ-עוֹזְ-רֵי-הֶם בארץ ובחו"ל;
בתגובה לַשַּׁחַת אוֹתה חופרת מדינת ישראל, בעקשנות אוֹסלואידית-כְּפִיָּתִית, לרגליה שלה, ונופלת בה שוב ושוב ושוב...
למשל: לא אתפלא כלל ועקר אם בהגיון מעשי, ישר ופשוט, תתבע משפחתוֹ של השאהיד הערבי החף-מפשע, אשר נרצח פַּעֲמַיִם?? - באכזריות, על-לא עוול בכפוֹ... סתם כך כי הוא ערבי... תתבע פצויים בס"כ כך וכך מאות-מיליוני דולרים ממדינת ישראל! למה מה - רק לִמְחַבְּלֵי-המרמרה...? זה ישמש אותם היטב בהמשך דרכם, יִעוּדָם ומשימתם... ברוח מִפְרְשֵׂי-שוחרי-השלום הנאורים.
ד - לפני שנים אחדות ולפני הטהור-האתני של חבל-קטיף מיושביו היהודים, לָמְדָה אצלי בסטודיוֹ מוֹרָה מחוננת לציור ומלאכת-מחשבת מגינות-שומרון. אם לבֶן בכור, כִּפָּתוֹ סרוגה ואחותוֹ. עם סיום טירונות-גבעתי של הבן כחניך מצטיין, מלוּוה בלחץ מלֵא הערכה מצד מפקדיו להמשיך לקצונה... אמרה לי אִמּוֹ, תַּלְמִידָתִי, שהיא ואביו לא יתנוּ לוֹ להמשיך לקצונה בצה"ל אלא לסיים את שירותוֹ כחֹק ולהתמקד ברפואה. לשאלותי ענתה שהיא חשה ורואה היטב את הלֹך-הרוחות בחברה הישראלית ובמיוחד בצה"ל. לא אכנס כמובן לְפִרְטֵי השיחות בינינוּ - אני בן קבוץ, לוחם צנחנים - אבל אוסיף ואומר, לצערי, שהיום אני מבין היטב את "מצב הָעִנְיָנִים" בביתם ואת הרקע הכבד מאוד לגישתם זוֹ.
ה - זכות-החיים, הקיום והצדק הלאומי יהודי בארץ חמדת אבות, ארצנו ישראל.
אעשה כמיטב יכֹלתִי לנסח את הדברים הבאים בבהירות: ברור לי לחלוטין שיש צורך דחוף בהקמת מערכת חֹק-חֻקָּה-ומשפט המבוּססים קֹדם-כל על זכות-החיים, הקיום והצדק הלאומי יהודי בארץ חמדת אבות, ארצנוּ ישראל. ברור לי לחלוטין, כמו-כן, שהמערכת הקיֶמת עם כל תִּחְכּוּמָהּ, "נְאוֹרוּתָהּ המתקדמת" - קוסמופוליטית-"דמוקרטית" (דמוקרטיית הסוס הטרויאני) הִנָּהּ בעליל צְמוּדַת-ערכים פוליטיים-שלטוניים צרים, הנשענת על זרמי-עומק "מתקדמים" אנטי-לאומיים. ברור כמו-כן שאנשי המשפט הצבאי שלנוּ מחוברים היטב ועמֹק למערכת האזרחית. שאלות בנדון יש להפנות למר אהרֹן ברק - למשל; גב' דורית ביניש וכן הלאה וכיוצ"ב.
בהתאם, אני משוכנע לחלוטין שֶׁאֶת "השעור" אוֹ את "בית-הספר" בִּדְבַר "עריצוּת הָרֹב",
אוֹ הַמִּעוּט כַּיָּדוּעַ... כולל נושא הַנִּתּוּק המוחלט מן המציאות... יוכלוּ חֵלֶק שופטי-ישראל, כולל המעלים "אקדח טעוּן" על שלחן הדיונים במקביל להטחת אשמה זוֹ בבר הַפְּלוּגְתָא - - - שִׁטת פרובוקציה ארוכת שנים אשר הובאה לארץ כחלק מעשי של תפיסת השלטון - רעיון ובצוע - מרוסיה הסטאליניסטית סוציאליסטית; - - - יוכלוּ, כאמור, ללמוד בביתם מול הַמַּרְאָה לאמור: "טול קורה מבין עֵינֶיךָ".
ו - לעניין הכרזוֹת "דמוקרטיה"
ככל שהכרזות: "דמוקרטיה" חוזרות ונִשְנות לעתים תכופות יותר, בעקר מכִּוונים פוליטיים בעליל; ומה-גם במחלצות "משפטיות נאורות", בדרך-כלל מבעד לחלונות זכוכית חד-כִּוונית אטומה, במסגרות-שֵן; ומתוך לְשָׁכוֹת שאין כמותן לדמוקרטיה נאורה... כך אני דוחה אותן יותר, בִּשְׁאַט נֶפֶשׁ נתן לומר; שכן על-פניו ברור שהן מהוות מסווה נאור לעֵרוּב-רשויות וּלאג'נדה פוליטית שלטונית ברורה לאמור: "
אל תעֵז להרים קול כנגד הַסֵּדֶר הקיים, הַמּוֹחֶה את אֱמֶת-הצדק-היהודי בארץ ישראל מפני שזהוּ אקט אנטי-דמוקרטי". מדוע אנטי-דמוקרטי לשִטתם? מפני שצעד כזה ממקד בבהירות את העובדה שערביי הארץ, מה לעשות, אינם - כלל ישראל - !!!
בְּחברה דמוקרטית אמתית, ליתר דיוק המכילה, כמובן מאליו, חֹפש הבעת דעה, מחלוקת ודיון; אין צורך בהנחת "אקדח טעון" על השלחן כאשר אין הדברים נשמעים כְּבָאים מתוך הַשְּׁפוֹפֶרֶת הפרטית של הדמוקרטיה הפרטית-משפטית נאורה שלי... האין זאת...?
מעֵבֶר לכך כבר לִמדונו חכמינוּ מִדוֹרוֹת-ראשונים מה טיבה של דמוקרטיה, יצוקה עמֹק בבסיס המִבְנֶה החברתי לאומי - להבדיל ממותג-שטיפת-המוח החלול בשִִמושו הפוליטי היום; ולהלן מתוך המדרש החריף, מקסים בדבר תנורו של עכנאי: "...
עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: 'לא בשמים היא'... אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה 'אחרי רבים להטות'. מצאוֹ רבי נתן לאליהו, אמר לו: מה עשה הקב"ה באותה שעה? אמר לו: חִיֵּךְ ואמר נצחוּני בני, נצחוּני בני".
עד כאן הסיפא של המדרש הידוע, כולל תרגום נדרש לעברית, מתוך תלמוד בבלי, בבא מציעא דף נט ע"ב, ואתה, הקורא הנאור, אנא קרא את המדרש כוּלוֹ וּשְׂכָרְךָ בְּיָדְךָ!
ז - צר לי לומר: הנושא כאן אינוֹ כתפיו הצרות של לוחם-צה"ל אלאור אזריה לשאת את משא עֶרְכִּיּוּת או אי-עֶרְכִּיּוּת הֲכָלַת-הטרור הערבי-מפלצתי - מתי? היכן? עד כמה? הנושא הוא הצורך הַכְּפִיָּתִי של מדינת-ישראל-משטר-אוסלוֹ להעלות מַצֶּגֶת של אשמה כרונית... בשל "הַכִּבּוּשׁ"...??? מלוּוֶה בהלקאה עצמית בזוייה קבל עם ועולם לאמור: "ראוּ כמה אני אנושי, נאור, דמוקרטי, מתקדם, מכיל את הטרור המוסלמי"...
זהבה - מרים - עטליה ששון - יריב - עמוס וכיוצ"ב, האם ידוע לכם משהוּ בנושא זה? טפוּ!
ולוואי ואתבדה אך סביר מאוד להניח כי תוצאות משפט אלאור אזריה יָשובו כְּבּוּמֶרַנְג של אש בוערת מן העולם האנטישמי הסובב, וכמובן מן החברה היהודית בישראל ומחוצה לה. בעקר - מפני שישראל עצמה מגישה לאויביה, חֹרשי רעתה "על מגש של כסף" את "אשמתה" כפי שהיא תופסת את עצמה ולא יחסרוּ בתוכֵנוּ "המכהנים בקֹדש" מול "מִזְבַּח-אשמת-ישראל", בעקר נוכַח התרבות הַשִּׁבְטִית; תרבות הרצח, הטרור, האכזריות המפלצתית ונקמת-הדם; הנמצאת בשפע בְּקִרְבֵּנוּ וּסביבנוּ, כולל מעריצי אותה תרבות "בעולם הנאור".
חזֹר-נא, הקורא הנאמן, בזכרונך לרוצח משפחת חתואל: אֵם ובנותיה כולל וודוא הריגה - כדור בראש; חזֹר נא בזכרונך לישוב איתמר לרוצחה של משפחת פוגל - ערבי? פלסתיני? ועוד... ועוד... ועוד... ראה נא את תהלוּכוֹת השמחה ברחוב הערבי וחלוקת הממתקים - בחסות מדינת ישראל כמובן... אנחנוּ נמצאים יותר ממאה שנה בלב-התֹפת המפלצתית הזוֹ אשר בימינוּ - ברוך השם? - הודות למאמצֵי-השלום והפיוס האוסולואידיים "הבלתי נלאים" - הולכת ופּוֹשָׁה בעולם כולוֹ.
ומדינת ישראל שפוטת-מגמות פוליטיות, משפט ותקשורת אנטי-לאומיים, שופטת את מיטב לוחמיה בשל פעולה נחרצת החלטית, גם אם נִמהֶרֶת, בשדה הקרב. התוצאות - כאמור: ישובוּ כבומרנג בראש מדינת ישראל ומערכת המשפט בתוכה, המנותקת מן המציאות ומגזע מחצבתה!
ברוח נִסְעֶרֶת ובתחושת-חֶרְפָּה עמוקה
וכן בתקוה עזה לימים של שפיות בסיסית וחֹסן-לאומי מוצק.