ביריא הייתה יישוב יהודי מימי הבית הראשון, בהפסקות, עד המאה ה-17. תקופת בית ראשון (1000 - 587 לפנה"ס) - מצוי במקום קבר עתיק שיש המייחסים אותו לאחד מגיבורי המלך דוד, בניה בן יהוידע. חוקרים מסיקים מכך שאולי היה כאן יישוב יהודי בימי הבית הראשון.
תקופת בית שני, התקופה הרומית והביזאנטית (538 לפנה"ס - 640 לס') - ביריא הייתה יישוב יהודי בימי בית שני. היא שרדה את המרד הגדול (66-70 לס') ונזכרת בתלמוד. בביריא נמצאו שרידי בית כנסת קדום. שם חיו רבי דוסאי, רבי ירמיה, רבי נתן, ורבי אליעזר איש ביריא.
התקופה הערבית - אין מידע
התקופה הצלבנית - אין מידע
התקופה הממלוכית (1260 -.1.17) - במכתב מהגניזה הקהירית (ארכיון של מכתבים מיהודים בארץ וכולם) מהמאה ה-13 נזכרים הכפרים באזור צפת ששרדו את התקופה הצלבנית והיו קיימים בתקופה הממלוכית. ביריא היא אחד הכפרים הללו. באגרות מהגניזה הקהירית מהשנים 1507 - 1509 נזכר תלמידו של רבי משה הדיין שגר בעין זיתים ולמד אצלו הילכות שחיטה. לאחר סיום לימודיו הוא שימש שוחט בעין זיתים, ביריא וצפת. מכאן מסיקים החוקרים שבראשית המאה ה-16 עדין היה יישוב יהודי בביריא.
התקופה העות'מאנית .1.17 - 1918) - משה באסולה ביקר בצפת ב-1522 ודיווח על 300 משפחות יהודיות. יצחק בן צבי מעריך שבמספר זה היו כלולות משפחות מביריא הסמוכה. באמצע המאה ה-16 הזכיר רבי יששכר ב"ר מרדכי אבן סוסן את ביריא כאחד מיישובי המוסתרעבים, כלומר היהודים ששרדו מימי בית שני וסיגלו לעצמם אורח חיים ערבי.
ההוכחה הטובה ביותר להישרדותה של ביריא בתקופה העות'מנית היא רשימות חייבי המס של השלטון הטורקי שנשתמרו בארכיון. ב-1525/6 היו בביריא 19 משפחות חייבות במס, ב-1555/6 ירד מספרן ל-16. ספר הגירושין להרמ"ק מזכיר עסקי גירושין בביריא ב-1551.
רבי יוסף קארו התגורר זמן מה בביריא ושם השלים את כתיבת ספרו "אורח חיים" ב-1555. ביריא חרבה יחד עם עין זיתים בראשית המאה ה- 17, בהסתמך על עדותו של רבי שלמה מיינסטרל שעלה לארץ והתיישב בצפת. הוא כתב מכתב ב-1603 (או ב-1607) על חורבנם של עין זיתים וביריא. כמו-כן, מסופר במכתב שנותרו בביריא בתי כנסת ובהם ספרי תורה ויהודי צפת הולכים לשם לעתים כדי להתפלל. לא ידוע מה גרם לחורבנה של ביריא היהודית. ביריא איננה היישוב היהודי היחידי שנעלם מהמפה במאה ה-17. יש גם עדויות מהמאה ה-18 וה-19 על כך שבביריא אין יותר יהודים.
המידע על ביריא הערבית מקורו באתר הנכבה. שם מצוין התאריך 1596 כתאריך ראשון לציון מספר התושבים - 319 תושבים - כנראה ערבים, בביריא. במאה ה-19 ירד מספרם ל-100.
תקופת המנדט (1918 - 1948) - ב-1893 על-פי גירסה אחת וב-1908 על-פי גירסה אחרת רכש הברון רוטשילד 4,000 דונם מצפון לביריא והאדמה נמסרה לעיבוד לשני איכרים מראש פינה. האיכרים מסרו את עיבוד האדמות לחרתים, תושבי ביריא. ב-1910 החזירו האיכרים את האדמות לפקידי הברון רוטשילד, והאדמות הוחכרו לערביי הכפר.
על-פי אתר הנכבה חיו בביריא הערבית ב-1922, 128 תושבים ומספרם עלה ב-1948 לבין 260 - 280, על-פי מקורות ערביים שונים. ב-1931 היו בכפר 38 בתים וב-1948 עלה מספרם ל-62. ב-1921/2 עלו פועלים יהודים על הקרקע שרכש הברון, אך לא הצליחו לשרוד.
ב-1945 נבנתה מצודת ביריא וקבוצה מ"בני עקיבא", מהמחלקה הדתית של הפלמ"ח, התיישבה במקום, למרות מדיניות ה"ספר הלבן". ביריא כמו מספר יישובים נוספים בגליל נבנתה במתכונת יישובי "חומה ומגדל", כלומר, מצודה מוקפת חומה. המתיישבים סבלו מהתנכלויות של ערביי הסביבה.
הערבים הגישו תביעה משפטית בעניין אדמות ביריא בטענה שהאדמות שייכות לערבים. ב-1946 התברר, במסגרת אותה תביעה, שבשנת 1895 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בעלות על 450 דונם, שהועברו לבעלות פיק"א. פיק"אPalestine) Jewish Colonization Association) הוקמה ב-1924 ע"י הברון אדמונד רוטשילד כדי לעזור להתיישבות יהודית בארץ ישראל. ביה"מ הטיל על רושם הקרקעות לבדוק את הבעלות על שאר הקרקע. אבל, הערבים הפיצו שמועה שביה"מ פסק לטובתם ובעקבות זה הפגינו ערבים בראשותו של סובחי אל חדרה בצפת בפני משרדי קצין המחוז של ממשלת המנדט, ואיימו לעלות על הקרקע. לאחר שכתב החדשות של הרדיו לא הצליח לקבל הודעה רשמית בריטית, פורסמה הגירסה היהודית ברדיו. בינתיים התפתח חיכוך בין הבריטים לבין היהודים בפרשת ביריא.
ביריא התפרסמה בתקופת המאבק נגד הבריטים
בסוף פברואר 1946 גילו הבריטים סליק בקרבת ביריא. לגבי המתרחש לאחר מכן יש מספר גירסאות. על-פי גירסה אחת אסרו הבריטים את תושבי ביריא בשל הסליק. על-פי גירסה אחרת ב-5 במרץ 1946 פרץ הצבא הבריטי ליישוב ואסר את כל תושביו בתואנה שהם ירו על מחנה הלגיון הערבי בקרבת מקום. במקום הוצבו חיילים בריטים.
מנהיגות היישוב היהודי לא הייתה מוכנה להבליג על חיסולו של היישוב היהודי בביריא, וכעבור זמן קצר, בי"א באדר, עלו כ-3,000 צעירים מיישובי הגליל להר בקרבת ביריא ויסדו את ביריא ב'. הבריטים הרסו את ביריא ב' וגרשו את המתיישבים. עוד באותו לילה הוקמה ביריא ג'. הבריטים נכנעו בסופו של דבר והירשו ל-20 מתיישבים להישאר במקום.
ישראל
בזמן מלחמת העצמאות הייתה ביריא נתונה במצור. לאחר סיום המלחמה הוקם במקום יישוב עולים מלוב ואליהם הצטרפו גרים מאיטליה. המושב סבל מקשיים ונעזב, אך הוקם מחדש ב-1971. כיום יש בביריא, כאמור, ישוב יהודי ומרכז רוחני ע"ש יוסף קארו הכולל ישיבה לתלמידים מהאזור. המבצר שנהרס ע"י הבריטים שוחזר והוא משמש כמוזאון.
הכפר הערבי ביריא נכבש ב-1.5.1948 על-ידי הפלמ"ח ותושביו נטשו את המקום.
ביריא היא כיום שילוב של מושב ויישוב קהילתי וחיים בה כ-600 תושבים.
