האמת היא האחת בעוד שקרים רבים הם לכן רק בעלי זיכרון פנומנלי מסוגלים לשקר בלי שיסתבכו בשקריהם לכן אמור את האמת. כך נהגו ואולי אף נוהגים הורים לחנך את ילדיהם. המסקנה היא שיש לומר את האמת או לשתוק.
נתניהו כנראה לא שמע. השבוע הוא הופיע בכנסת וטען שמותר לקבל מתנות מחברים. כאילו שעזר ויצמן לא נאלץ לפרוש מהנשיאות בגין אותו דבר. ויצמן יש לזכור הוא בעל זכויות רבות משל נתניהו. נתניהו לא מבין שאינו יכול לשלוט על פיות כולם. מספר ימים לאחר מכן נמסר שארנון מילצ'ן שאל את הזוג מרחוב בלפור אם הספקת המתנות מותרת. כאילו שהוא לא ידע ואם רצה לדעת בבטחה יכול היה להצטייד בחוות דעת משפטית מוסמכת. הוא כנראה רצה להגיד להם בעדינות שהוא רוצה להתנער מתפקיד המיטיב האנוס. הרי כל האירוע צריך לתמרץ את החוקרים, החשים מאוימים, לחפש את הסיבה לים המתנות.
בכלל, בתוך שטף הפטפטת הודה נתניהו שהוא הקדים את הבחירות כדי לטרפד את חוק
ישראל היום. במילים אחרות ראש הממשלה למען תועלתו האישית גורר את המדינה לבחירות שלא במועדן על העלויות הישירות והעקיפות הכרוכות בכך. אם דבר דומה היה קורה בחברה עסקית היו מנהליה מאוימים בתביעה ייצוגית.
בפרשת פישמן המתבררת עתה טען בנק איגוד לחוב של 214 מיליון שקלים. ובנוסף לכך הזכיר שיש חוב בערבות פישמן. מתברר שהחוב המגיע ללמעלה מ-54 מיליון שקלים הוא לחובת חשבונה של דיילת. החוב זכה לקיתונות בקורת בעיתונות. מעבר לכך שנסיבות הענקת האשראי חושפות מחדלים בהתנהלות הבנק איש לא התייחס לכך שהבנק העניק אשראי לאותה דיילת שוודאי לא הייתה מסוגלת לעמוד בפרעון אפילו בגובה אחוזים בודדים של הסכום. מוטב היה אילו הבנק היה מוחק את החוב בחשאי ובאין רואה שהרי ממילא לא יקבל עבורו דבר מקופת הכינוס. הוא יזכה לתגובה חריפה של הפקוח על הבנקים מחד ואולי לתביעה ייצוגית מאידך.
המסקנה היא שיש ללכת עם האמת כי פשוט זה מוסרי ובכל מקרה אסור לשקר מה גם שאין זה כדאי.
