לא צריך לנקות אוזניים או לשפשף עיניים. אתם שומעים ורואים את ביבי בנפילה חופשית. בחיים עצמם הנפילה לא קצרה כמו מגורד שחקים, אבל הסוף מאוד דומה. בדרך למטה הנפילה גם לא נראית כמו נפילה, אבל למטה מחכה בום טראח.
ביבי לא יחלץ מזה. מילצ'ן הוא סוג של עד מדינה, או עד שסיפר הכל והפליל את ביבי מכף רגל ועד ראש - אבל גם את עצמו. מילצ'ן מוקף עורכי דין ולא היה מזמר על ביבי בלי שהוא יודע או מבין שתהיה לו שרשרת חסינות.
ובתיק ההון-שלטון-עיתון? שם יש הקלטה מלאה של זירת הפשע, ושם יש עסקת שוחד שחלקה התחיל לצאת לפועל. ביבי תיווך רוכשים פוטנציאליים ל"ידיעות" תמורת שלטון. רק לפני שנייה, בעניינו של
אהוד אולמרט, קבע בית המשפט העליון כי ניתן להרשיע בעבירה של הצעה למתן שוחד "גם אם השוחד בפועל לא ניתן, ואפילו אם בשעה שהוצעה ההצעה לא הייתה כוונה לתתו".
ככה שזו נפילה חופשית. ככה. ואם ביבי לא יגיע לעסקה ויילך הביתה בזמן, לא יחכה לו מזרון מתנפח של מכבי האש כשיגיע למטה. ביבי לא צריך חנינה כמו ניקסון. ביבי צריך עסקה כמו
עזר ויצמן.
בקיצור, ביבי הולך. תכף יהיה פוש. אז מה? מילצ'ן נשאר, וגם נוני ושות'. הם כאן כבר עשרים שנה. מילצ'ן ונוני וחבריהם ל
מפלגת ההון-שלטון-עיתון, ששולטת כאן כבר 20 שנה ומעולם לא הפסידה בחירות. ביבי ניצח את פרס. ברק הביס את ביבי. שרון הדיח את ברק. אולמרט נבחר. ביבי הפסיד ל
ציפי לבני אבל הקים ממשלה. ומילצ'ן וגם נוני היו כאן כל הזמן וצחקו כל הדרך לבנק.
מה, אתם חושבים שזה מקרה שמאז שביבי נבחר ב-1996, כל ראשי הממשלה נחקרו באזהרה? ביבי על "מתנות". תמיד ביבי על "מתנות". ברק על מימון בחירות. שרון על הבן גלעד שהתעשר משיטוט באינטרנט. אולמרט על מה לא. וביבי, אמרנו כבר. הוא תמיד אהוב ונאהב, מוקף חברים-אחים, ותמיד החברים שלו הם רשימת ספקים שמטביעים אותו ב"מתנות" בשווי של דירות.
ככה שזה לא מקרה שביבי וברק ושרון ואולמרט - ושוב ביבי - נחקרו באזהרה. אולמרט הלך לכלא. ואם ביבי לא ירים ידיים בזמן, זה עלול להיגמר בדיוק אותו דבר. אם אולמרט עבר לגור לכל כך הרבה זמן במעשיהו בגלל 60 אלף שקלים, בתיק של ביבי מדובר בכמעט 700 אלף. כולם הלכו למשטרה, ואיש לא ייפול מהכיסא אם גם ראש הממשלה הבא יילך באזהרה.
אבל מה שהכי מדהים בפרשות ביבי זה לא הדמיון לאולמרט. המדהים הוא שמה שאנחנו רואים מול העיניים ושומעים בתמלילים של גיא פלג, זו בעצם הצגה אחת גדולה. כשראש ממשלה מתאבד על התקשורת או על
הולילנד, זה רק כי שום טייקון לא יושב לו על הראש על יוקר המחיה ועל הדיור. נקודה. מה, אנחנו לא מבינים את זה כבר? מה, ניפול מהכיסא אם נגלה שמחר ייפתח תיק 4000 על הגז?
ביבי זה שתי טיפות מים אולמרט, כי כבר 20 שנה לא מתחלף פה בעל הבית של המדינה. פשוט תקלטו שכל מי שנבחר לתפקיד ראש הממשלה הוא בעצם הליצן; בעל הבית האמיתי הוא מנהל הקרקס. הטייקון המקורב התורן שקשור לכל הטייקונים האחרים, שלא התחלפו פה כבר 20 שנה. ולכן כל ראשי הממשלה ב-20 השנים האחרונות נופלים על הכסף שמטביע אותם. לזה הטייקונים נותנים "מתנות", לזה מממנים את הבחירות, להוא מממנים את הבן או הבת, לאחר קונים בתים ומסדרים נסיעות וכשהוא לוחץ ממש, גם מעטפות. וכשהקהל מואס? פשוט. מנהל הקרקס מחליף עוד פעם את הליצן.
אחד אחרי השני הם נתפסים ונופלים והולכים לבחירות, וכאילו מישהו מנצח ומישהו מפסיד בקלפי, אבל זה הכול פייק ניוז. כי באמת של החיים, הטייקון התורן לא הלך לבחירות ולא זז. הוא החליף ליצן ישן בליצן חדש. אז איך לעזאזל, הליצן, תקראו לו ראש הממשלה, לא לומד מהנפילה של קודמיו? מה, ביבי באמת לא הבין שייפול כמו אולמרט? ואולמרט לא הבין שיסתבך כמו שרון?
אז זהו, שבלב הם יודעים שהסוף יהיה אותו סוף ומנסים בקטנה לסדר לעצמם גלגלי הצלה מראש. אולמרט שם את פרידמן שר משפטים, אולי שלטון החוק יבהל. וביבי שם את הסנגור הפרטי שלו יועץ משפטי, אולי ישמור עליו. עם וינשטיין זה עבד, מנדלבליט התעשת מהר.
אבל זה הכול משחק על זמן. כי איך שנבחר הליצן, ראש הממשלה החדש כבר עם הקיטבג על הגב. אנחנו חושבים שאנחנו בוחרים אותם בקלפי. זה חצי נכון.
החצי השני של האמת והעיקר, זה שהטייקון שמנהל את הקרקס כבר סגר עם כולם. לו זה לא משנה ממש מי ינצח במקום הקודם שנפל על שחיתות. הבא או הבאה בתור - בכיס שלו כבר שנים. בקוקטילים ובתרומות ובמעטפות. וגם הם יפלו, כי זה אותו מופע וכל הליצנים עובדים בהתחלה ובסוף בשביל מנהל הקרקס. רק עניין של זמן. אבל מה זה חשוב. יפול, נביא אחר.
אז מה לעזאזל אנחנו עושים, חוץ מלדפוק את הראש בקיר? מאוד פשוט, מפסיקים ללכת כמו עדר אחרי הפוליטיקאי ש"הדעה" שלו מתאימה ל"דעתי". קודם כל, מחליטים שלפני העמדה, אנחנו רוצים מהפוליטיקאים דין וחשבון מלא אצל מי הם באמת עובדים.
פעם שמעתי מ
מני מזוז הצעה מצויינת; מזוז הופיע בפניי ובפני נוספים בוועדה שהקים
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, למלחמה ביחסי השחיתות הון-שלטון-עיתון. מזוז הציע לשנות את החוק ככה, שכל מועמד שנרשם בוועדת הבחירות לריצה לכנסת ימלא שני תצהירים מפורטים. כמה יש לו בכסף ובנכסים ומי הם חבריו במעגל ראשון ושני ומי בני המשפחה הקרובה והרחוקה. נגיד, מי הם ה"
דוד שמרון שלהם". והאורי מסרים. המילצ'נים והנונים.
ואיך נדע שהפוליטיקאים לא מרמים, שאלתי את מזוז? הכי פשוט, מזוז ענה. ועדת הבחירות תפרסם את התצהירים ובמשך 14 יום הציבור יוזמן להעיר אם הוא מכיר משהו שהמועמד מסתיר. וואלה, זה באמת כל כך פשוט.
וואלה? זה הכי מסובך, כי שום חבר כנסת לא פראייר להגיש הצעה כזו ואם יימצא פראייר תורן, לא יהיה לזה רוב בכנסת. אבל תחשבו רגע ברצינות. אנחנו בעצם הבעל הבית. אנחנו מנהלי הקרקס. הפוליטיקאים צריכים לעבוד אצלנו. רק אצלנו.
אז מה הסיפור? כבר הוכחנו שיש לנו כוח לשנות את המציאות. לצאת לרחוב, לעשות שיימינג ברשתות למי שלא משחק לפי הכללים החדשים שלנו. כבר העפנו חברי כנסת וגנרלים שנגעו בנשים. כבר הכרחנו את רקפת רוסק עמינח, בעל הבית של
בנק לאומי, לא למחוק חוב ל
נוחי דנקנר. לחצנו על היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד ביבי כשהוא העדיף למרוח כאילו הוא יועץ משפחתי.
אז באימא שלכם, בואו נתחיל כבר לזוז. אין לנו הרבה זמן לפני שהטייקונים מחליפים ליצן ישן בחדש. רוצה להיות ראש ממשלה? תתחיל להגיד אמת. ובוא, יאיר, בוא אחי. אתה תהיה הראשון. אתה המועמד המוביל להחליף את ביבי שהחליף את אולמרט? בוא יאיר. באת לשנות, אח.
בוא יאיר, בוא ננהל את השיחה הזאת. בוא נשב כולנו, נשתה יין אדום ודיאט ספרייט, ונדבר שיחה ארוכה, אוהבת, פתוחה, עמוק לתוך הלילה. אתה, יאיר, תספר הכול על החבר שלך מילצ'ן ועל החבר נוני. אנחנו נסביר כמה זה חשוב שלא נפתיע זה את זה, ונתחבק, ונתחייב שזה לא יקרה לנו שוב. כי אנחנו אנשים שעובדים על עצמם ויודעים לבנות שפה אחרת וללמוד מטעויות. נדבר על 20 השנים האחרונות, ועל מה שאנחנו רוצים להשיג, ועל זה שאנחנו לא שוכחים לרגע את מה שאנחנו מאמינים בו כי באנו - באמת, נשבעים לכם, בכל לבנו - לשנות.
זה מה שישראלי בעינינו, יאיר: ראש ממשלה כמו בן-גוריון. כמו אשכול. כמו בגין. כמו שמיר. ראש ממשלה שלא נחקר באזהרה במשטרה. ואת זה שכל ראש ממשלה נבחר והולך להיחקר באזהרה, את זה באנו לשנות, יאיר. את זה.
