השפה הינה דבר בסיסי וראשוני אשר מיום היוולדו של האדם משמשת כדרך תקשורת עם הסביבה, השפה יוצרת הבנה וביטחון לאדם וכן הרגשת שייכות.
מדינת ישראל כיום הינה מדינה אשר קולטת עלייה מכל קצוות העולם בניהם גם היהודים יוצאי אתיופיה, שמראשית עלייתם הגיעו כ-150 אלף יהודים. בקרב אוכלוסייה זו ישנו אחוז גדול של עולים אשר אינם דוברים את השפה העברית ומתקשים בשימושה.
אחת הסיבות לקושי בשימוש השפה העברית הוא שתהליך הקליטה נעשה ליותר מורכב הן מבחינה מנטלית והן מבחינה תרבותית וכו', בשל מאפייני העלייה ישנו שימוש ופניות רבות למוסדות ציבורים הן במוסדות הבריאות הרווחה ומשרדים ממשלתיים כגון: ביטוח לאומי, משרד הפנים, משרד התעסוקה, בתי חולים וקופות חולים...
יש לומר שמוסדות הציבורים אלו אינם מנגישים את השרות לציבור אשר אינו דובר את השפה העברית באמצעות תרגום מקצועי מהשפה העברית לאמהרית ולהפך. ישנם מקרים שבהם אדם מבוגר לוקח לרוב מחוסר בררה, מתורגמן מזדמן כלומר, אדם שדובר שתי שפות או יותר אשר רמתו לא מאובחנת וללא הכשרה מקצועית בתחום התרגום, לי באופן אישי קרה הרבה פעמים שאנשים בקשו ממני לתרגם עבורם מהשפה העברית לאמהרית ולהפך ואינני מתורגמנית מקצועית ואין לי את האוצר המילים המקצועי הדרוש להעברת התרגום בצורה מלאה, מקצועית ומובנת.
יתרה מזאת, ישנם הורים אשר לוקחים את ילדיהם הקטנים שיתרגמו עבורם במוסדות ציבורים, אני זוכרת שהייתי קטנה הוריי לקחו אותי לקופת החולים בכדי שאתרגם עבורם את המושגים הרפואיים ולא תמיד ידעתי מה זה אומר ובטח שלא איך מתרגמים זאת מהשפה העברית לאמהרית ולהפך.
השלכות לכך הן רבות, למה שילד קטן ישמע את הבעיות הבריאותיות הכלכליות שיש להוריו? זה לא הגיל המתאים שהילד אמור להיחשף למידע רגיש שכזה, נוסף על כך התרגום אינו מקצועי ואינו מעובר בצורה מלאה ומובנת. ובאשר למתורגמנים המזדמנים המצב יותר גרוע כי אין להם שום חוק המחייב סודיות, חוקי אתיקה ושום הכשרה מקצועית לתרגום.
ישנם מקרים שבהם משרד הרווחה תלשו מזרועותיה של אימא דוברת אמהרית את ילדיה מבלי שהבינה למה? מקרה נוסף שהתרחש בו אישה דוברת אמהרית באה להתלונן במשטרה על אלימות במשפחה, השוטרים ביקשו ממנה להמתין, אך היא לא הבינה את הנאמר לה היא ישבה וחיכתה זמן רב ללא מעש בתחנת המשטרה, עד שלבסוף חזרה הביתה ונרצחה בדם קר. אין ספק שמינוח התרגום הינו כלי חשוב שבו המוסדות הציבורים צריכים וחייבים להשתמש בו ולהעסיק בשכר מתרגמים מקצועיים בכדי להנגיש את השרות ללקוחות בצורה יותר טובה ובכך יגיעו למימוש זכויותיהם כראוי. חשוב מאוד לזכור שהשפה שבה האדם מדבר בבית לא צריכה להוות מחסום לשירותים שהוא מקבל ממוסדות אלו, המדינה והמוסדות הציבורים צריכים ומחויבים מתוקף זכויות אדם בסיסיות לשכור מתרגמים מקצועיים דוברי אמהרית ולקחת את האחריות על הכתפיים, לרווחת התושבים.
אני רואה בהנגשה הלשונית כדרך לשיווין שתאפשר השתלבות בחברה הישראלית בשוויון, בזכות, בכבוד, בעצמאות מhרבית ובחוסר תלות ממתורגמנים מזדמנים. חוסר ההנגשה הלשונית יוצר אי-שיוון, אי-מיצוי זכויות ופער מאוד גדול בין האזרח לנותן השירות.
מדיניות זו הינה מדיניות שגויה אשר מתנהלת בחיי היומיום שלנו, אנחנו צריכים לקום ולשנותה במהרה על-ידי חקיקה לחיוב מינוח תרגום, כי "מוות וחיים ביד לשון" (משלי יח,כא).