המורה של ביבי בצוק איתן

העיסוק התקשורתי הנמרץ בדוח מבקר המדינה בעניין התפקוד הלקוי של הקבינט המדיני-ביטחוני, בממשלת בנימין נתניהו, במבצע צוק איתן ב-2014, מלמד שרוב אנשי התקשורת בישראל, לרבות העיתונאים הצבאיים, אינם מכירים את ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל, וזאת כשלעצמה תופעה חמורה המסבירה את התרבות הירודה בשיח הביטחוני הישראלי. אם המדווחים, המראיינים והפרשנים, המתפוצצים מהערכה עצמית, היו מתייחסים ברצינות למקצועם, היו לומדים שקבינט הביטחון של דוד בן-גוריון במלחמת העצמאות תפקד באופן גרוע בהרבה מהקבינט של ביבי, וזאת באשמתו הישירה של בן-גוריון עצמו, כפי שקבעו חברי "ועדת גרינבוים", שחקרו את הליקויים בהפוגה הראשונה והיוו תקדים למבקר המדינה על אפו וחמתו של שר הביטחון דאז משה יעלון. בשיחה הרביעית בסדרת השיחות שלי על מלחמת העצמאות, בתוכנית "אקדמיה באלף" בקול ישראל, עם מנהל הרשת אבישי פלחי, פרשתי את תפישת הביטחון של דוד בן-גוריון, ממלחמת העולם הראשונה, שבה הוא התנגד ליוזמתם של יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי להקים גדוד עברי באלכסנדריה במסגרת הצבא הבריטי, ועד פרוץ מלחמת העצמאות. כחבריו הסוציאליסטים, לא הקדיש בן-גוריון, עד סמוך לפרוץ מלחמת העצמאות, תשומת לב רבה למערכת הביטחון. כשכבר גילה לפני פרוץ המלחמה שלארגון ה"הגנה" ולחטיבה המגויסת שלו, הפלמ"ח, אין, על-פי ניסוחו שלו, ערך צבאי(!), היה מאוחר מדי על-מנת להקים צבא באיכות גבוהה שפוטנציאלית יכלו היהודים להקים אז למרות השלטון הבריטי. משניסה ב"ג בכל זאת לעשות זאת במהלך המלחמה ולאחריה, הוא נתקל בהתנגדות כה עזה של הקצינים הבכירים בקבע ובמילואים, שדאגו למעמדם ולהמשך הקריירה שלהם בתחום הפוליטי, עד שהוא הרים ידיים, והשלים עם קיומה של מיליציה המכונה "צה"ל". אחרי מלחמת לבנון השנייה נפגשתי עם חבריי מ"הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" עם ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. בפגישה נכח גם ראש לשכתו נפתלי בנט שביקר אחרי ימים אחדים בביתי וקיבל במשך שעת הסבר מפורט יותר. צריך להניח שבנט דיווח אחר כך לנתניהו. ביבי שאל אותנו איך לתקן ליקויים בצה"ל, כך שהביזיון של אותה מלחמה, שכל העם ראה את קולותיה, לא יחזור במלחמות ובמבצעים הבאים. הצענו לו תוכנית מפורטת שעליה עבדנו במשך שנים, להתאמת מערכת הביטחון לאתגרים של מדינת ישראל בסביבת המאה ה-21, עשר שנים לפני שאלוף מיל' יעקב עמידרור הציע לו תוכנית באותו כיוון, אך טובה פחות, ובלי לתת לנו קרדיט כמובן. אחרי דיון ממושך, נתניהו שוכנע בצדקת טיעונינו, אך השיב שהוא לא יאמץ את תוכניתנו, כי בישראל, אין ביכולתו של ראש ממשלה בישראל לכפות שינוי מהפכני של מערכת הביטחון, כפי שראוי לעשות. כך הפך נתניהו, מתלמידו לכאורה של המהפכן זאב ז'בוטינסקי, לממשיך דרכו הכושלת, בתחום הביטחון, של בן-גוריון.