מלחמת השבת המתחוללת בארצנו, במרוצת השנים האחרונות, בכל הקשור לפתיחתן או סגירתן של חנויות בשבת, הגיעה (איך לא?) גם אל שולחנו של בג"ץ. והשופטים - כדרכם של שופטים - שואלים שאלות משפטיות, שאינן בהכרח שאלות מוסריות-ערכיות. וטוב שכך. שופטים ושופטות אינם נמנים על ציבור מי המופקדים על הנחלת מורשת דתית לצאן מרעיתם ואין הם (כך יש לקוות, בכל הכבוד הראוי) יושבים סגורים ומסוגרים בתוככי מגדלי שן אקדמיים, רחוקים ומנוכרים לרחשי לב הציבור. שופטות ושופטים מונו לשפוט וככאלה - יתנו הם פסקי-הדין שלהם בדרך כלל אך ורק על סמך פרשנות משפטית, כמו-גם, אך ורק על סמך פרשנות עובדתית הנגזרת מהוראות החוק.
במרוצת השבוע החולף הגיע סוגיית פתיחתן וסגירתן של חנויות ובתי-עסק בשבת, לדיון מתקדם בבג"ץ. השופטים והשופטות - כדרכם של שופטים ושופטות - שאלו והעירו לנציגי הצדדים, שאלות והערות נוקבות וחדות, בסוגיה שהובאה להכרעתם המשפטית. משאלות והערות אלה ניתן היה להבין, שאם הממשלה לא תתעשת ולא תנקוט עמדה חד-משמעית בסוגיה זו, יעשה זו בג"ץ במקומה.
בג"ץ יעשה זאת, כדרכו, בהסתמך על ניתוח חד וחלק של הוראות החוק והפסיקה, קרי, ככל הנראה, ללא התחשבות בשאלות של רגשות, או הטיה פוליטית או דתית. וטוב שכך.
בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, קרי, בג"ץ, שייך מבחינת אופן, צורת ודרך חלוקת הסמכויות של הרשויות לרשות השופטת ולא לרשות המחוקקת או לרשות המבצעת. שיקולי בג"ץ שונים - לחלוטין - משיקוליהן של שתי רשויות אלה - המחוקקת והמבצעת - שתי רשויות הפועלות לצידו, אם כי לא תמיד, פועלות הן לצידו בתמימות דעים ובהרמוניה של ממש, תוך הסכמה להחלטותיו ולפסקי-הדין, היוצאים מלפניו.
על-רקע זה טוב עשתה ממשלת-ישראל, בהגישה
ברגע האחרון ממש הודעה מעדכנת לבג"ץ, באמצעות פרקליטות המדינה. בעקבות הערות בג"ץ, במהלך הדיון בעתירה שהתבררה בפניו, בשבוע החולף, בדבר הצורך בקבלת החלטה על-ידי הגורם המוסמך, החליטה ממשלת-ישראל - במסגרת ישיבתה השבועית, לפני ארבעה ימים בדיוק - לעשות שימוש בסמכות לפי חוק יסוד: הממשלה ולהשיב סמכותה זו, ממנה לשר הפנים, בכל הקשור לאישור חוק עזר העירוני שחוקקה מועצת עיריית תל אביב, בשנת 2014 בכל הקשור לפתיחתן וסגירתן של חנויות, בשבתות.
ממשלת ישראל קבעה בהחלטתה זו, כי שר הפנים לא יהיה כבול בהפעלת סמכותו, לפי הסמכות שהואצלה לה לפי פקודת העיריות, כמו-גם לא יהיה כבול שר הפנים, בהפעלת סמכותו, בכל הקשור להחלטות הממשלה הקודמות שהתקבלו על-ידה בעניין חוק העזר העירוני, שחוקקה מועצת העיר תל אביב. ממשלת ישראל הדגישה בהחלטתה, כי החלטתה תועבר לאישור הכנסת, כפי שהדבר נדרש בהתאם לחוק יסוד הממשלה.
ואמנם בהתאם להודעה שהגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ - הודיע מזכיר הממשלה, צחי ברוורמן לח"כ יולי אדלשטיין כי הממשלה מבקשת את אישור הכנסת בכל הקשור להשבת סמכותה של הממשלה לשר הפנים, בקשר להצעת חוק העזר העירונית שחוקקה מועצת העיר, תל אביב. למחרת היום, אישרה מליאת הכנסת - ברוב של 44 תומכים מול 37 מתנגדים ונמנע 1 - השבת הסמכות של הממשלה לאשר חוק עזר עירוני זה, לשר הפנים, תוך שהוא לא יהיה כבול בהפעלת סמכויותיו אלה בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות, באשר לחוק עזר עירוני זה.
כותב שורות אלה, כבר אינו נמנע על שומרי השבת כהגדרתה של שמירת שבת זו בידי מי המגדירים עצמם כיהודים אורתודוכסים. עם זאת, סבור כותב שורות אלה כי צביונה של מדינה ישראל, כמדינה יהודית, נגזר בין היתר מן העובדה שמרבית השירותים הציבוריים אינם פועלים בשבת ובכך מתייחדת מדינת ישראל, משאר מדינות העולם ובזה הוא ייחודה ושונותה של האומה היהודית משאר הלאומים, ברחבי תבל. לא למותר הוא, להזכיר ולציין כי הכרזת העצמאות התקיימה בישיבת מועצת העם, בתאריך 14 במאי 1948 (ה אייר תשח),
הגם שתאריך פקיעת המנדט הבריטי היה, בליל שבת, תאריך 15 במאי 1948 (ו אייר תשח). מתוך רצון להימנע מחילול שבת, הוחלט להקדים את טקס הכרזת העצמאות, יום קודם לפקיעת המנדט הבריטי, לצהרי יום שישי,
כמה שעות לפני כניסת השבת.
ישראל של שנת 2017 אינה ישראל של שנת 1948 ומספר התושבים החילוניים בערים וביישובי הארץ השונים, הלך וגדל, כמו-גם מספר התושבים הדתיים והחרדים, בערים וביישובי הארץ השונים פחת והלך (למעט בערים ובישובים דתיים וחרדיים, בהם אין חילונים או בהם מצויים החילונים במיעוט). לכן, אין כל סיבה שהיא, לגזור על הציבור החילוני גזירה שאין יכול הוא לעמוד בה. עם זאת, אין כל סיבה
"לדחוף אצבע לתוך עיניהם של שומרי השבת" ולהתיר פתיחה סיטונאית וגורפת של בתי עסק וחנויות, בשבתות, במרכזי ערים. דומה עלינו, כי הפתרון הנכון והראוי, שיפעל לרווחת שני הצדדים, הוא התרת מסחר ופתיחת בתי עסק וחנויות, בשולי הערים, בקניונים ובמרכזי מסחר, המצויים והממוקמים, רחוק מן העיר. כך לא יפגע צביון השבת, הקיים כיום בכלל רחבי הארץ, המוצא ביטויו, בין היתר, באי מתן היתר לפתיחת חנויות ובתי עסק בשבתות ומאידך - היתר שכזה יינתן, באופן גורף ובלתי מוגבל לבתי עסק וחנויות, שיוכלו לפעול בשבתות, באין מפריע בקניונים ובמרכזי מסחר אלה.
