תרבות השקר של ממשלת נתניהו

תרבות השקר שמנהיג נתניהו במיוחד במדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית בארץ מגמתה ליצור דהמוניזציה של מיעוט לאומי וכוחות דמוקרטיים, שאינם מוכנים לקבל כמובן מאליו את מדיניות ראש הממשלה. הפרחת שקר מבחיל ומבעית בדבר "שובל ארוך של דגלי דאעש בהפגנות בישראל של ערבים וקומוניסטים", כשהוא מושמע מעל במת הכנסת בירושלים מפי ראש הממשלה, למרבה הצער, השקר משיג את מטרתו בהעמקת תהומות שנאה. מאחר שעד היום לא הוצגה תמונה אחת של הפגנה בישראל, בה הניפו מפגינים קומוניסטים דגלי דאעש, אני חושש מפרובוקטורים מטעם שיעשו זאת. כי הם כבר התמחו בפרובוקציות של זריקת אבנים. תרבות השקר מחלחלת לכל שדרות הפיקוד והשררה המיניסטריאלית. מספר דקות אחר אירוע כואב, ששני אנשים חפים מפשע קיפחו את חייהם - שוטר במשטרת ישראל ואזרח תושב אום אל חירם, מיהר השר לביטחון פנים לצאת בהודעה, שמדובר בפעיל המאורגן בארגון דאעש. ואחריו דוברת המשטרה דבררה באריכות רבה ובפירוט רב את דבר שייכות "המחבל לדאעש", ויחד אתה המפכ"ל מבהיר לנוכח ה"ממצאים שבידינו", כי מדובר במחבל מתועב. עובדה היא שארגון כמו דאעש במאה ה-21 ממלא את התפקיד הנפשע והנתעב, שהקפידו לבצע הנאצים במאה ה-20. האכזריות של דאעש זו אימת המאה ה-21. אין דבר יותר מתועב מאשר באבחת מלים הנפלטת מפיו של שר לביטחון פנים, המתחברות למשפט בעברית מעל גלי האתר, כשהוא משייך אדם לדאעש. כך הצליח השר ליצור שנאה לקולקטיב שלם אליו שייך אותו אדם. השר לביטחון פנים הצליח במשימה, שהשקר והכזב מככבים בה. הוא הצליח להעמיק את עליית חיינו בארץ על שרטון של הנצחת איבה, כשהתשובה לה צריכה להיות בהפגנות המוניות תחת הסיסמה - "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים". כשוועדת חקירה ממלכתית, שקמה בעקבות אירועי ירי באזרחים בשנת 2000, דיברה על תרבות השקר במשטרת ישראל, סברנו שהמשטרה החליטה לתקן את דרכיה, אך טעינו. יותר מדי שקרים הפריחו לאוויר באל חירם. כשמשטרה מתעקשת למסור מידע על ג'יפ דוהר באורות כבויים, והתמונות מוכיחות שהאורות דולקים, מסתבר למרבה הצער, שתרבות השקר השתרשה עמוק. כשתרבות שקר של אוכפי החוק הופכת לנורמת חיים היא בבחינת גורם המסכן את קיומנו כחברה, מסכנת את קיומנו כמדינה. לצד משטרה שהיא מסוכנת למדינת ישראל, יש לנו גם ממשלה שמסוכנת למדינת ישראל ובאותה מידה היא גם מסוכנת מאוד לעם היהודי, שכמחציתו חי מחוץ לגבולות מדינת ישראל וחש באלו הימים את עליית רף העוינות כלפיו בגלל מדיניות ממשלת ישראל. ראש הממשלה אינו מסתפק בתרבות השקר. כדי להתרפס בפני פרץ-בוטות בלתי מרוסן של נשיא חדש בארצות הברית מוכן היה ראש הממשלה, הגאה בכך שהוא מנהיג העם היהודי, לחשוף קהילה של כ-70 אלף יהודים במקסיקו לגלי שנאה ואיבה מסוכנים מצד 122 מיליון מקסיקנים. ואחר כך העמיד פני תם, ושלח מיד את הנשיא ראובן ריבלין לדברר את מדינת ישראל רק כדי לפייס ולהסביר למקסיקנים משפט מגוחך, עליו בנימין נתניהו שקד ב"תבונתו כי רבה" - "מי בכלל התייחס למקסיקו." נתניהו מוצא שפה משותפת ותמימות במיוחד עם נשיא חדש בארה"ב, הדוגל בצמצום ההוצאה הציבורית ובהעמקת תהליכי ההפרטות. מדיניות המהווה חממה ובית גידול לצמיחת גידולי פרא של לאומנות פוליטית אגרסיבית ושטף של גלי גזענות ושנאה חסרת מעצורים לאחר ובמיוחד למיעוטים לאומיים. אנחנו עדים להתפכחות המסתמנת בקרב יהודי מקסיקו המבינים, שהעומד כיום בראשות ממשלת ישראל בוחש בקונפליקטים זרים, שאינם קשורים לענייניה של מדינת ישראל, אלא קשורים בזרועות ממון גלובאליות ובגילויי חנופה לעבודת אלילים זרה, עבודת התרפסות לאלוהים חדש בדמות נשיא ארה"ב. למרבה הצער, התפכחות יהדות מקסיקו מחייבת אותה להתמודד עם פרץ של שנאה כואבת ליהודים. ואילו כאן זורע ראש ממשלת ישראל שנאה תהומית לציבור האזרחים הערבי.