באופן סכמטי פריון העבודה נמדד כהפרש בין התמ"ג לבין שכר העבודה המשולם לעובדים. הפרש זה בין התפוקה המקומית הגולמית לבין שכר העבודה מצביע על תשואה להון המושקע בייצור וכן לרווח. ככל שהתשואה הזו למועסק או לשעת עבודה גבוהה יותר הפריון גבוה יותר. שכר גבוה יגדיל את הכדאיות בהשקעה בהון וכן, בנוסף לכך, מיומנות העובדים תגדיל את הפריון. לאחרונה פורסמו נתונים שהפריון בישראל נמוך מממוצע ה-
OECD. האם הנתונים נכונים?
ד"ר אדם רויטר מנכ"ל חיסונים פיננסיים יחד עם
נגה קינן טרחו לבדוק את הקביעה הזו בהרגישם אינטואיטיבית שהקביעה אינה נכונה מה גם, בין השאר, יוון מדורגת כבעלת פריון גבוה מישראל.
בבדיקתם הם מצאו שההשוואה עם מדינות אחרות לוקה בעיוות מהסיבות הבאות:
-באירופה אין נוהגים למנות את הזרים במניין המועסקים אך הם תורמים לתפוקה
-יש מדינות בעלות משאבי טבע רבים הדוחפים את התפוקה כלפי מעלה עם תשומות נמוכות של עבודה
- בישראל ענף ההיי-טק דומיננטי יותר מכל מדינה אחרת בעולם עיקר התוספת לתפוקה לעובד נעשית אחרי שנים של השקעה במחקר בהן נספרת רק ההשקעה במיזם ואין מדידה של תוספת הערך.. היא מתבטאת באקזיט או במכירות מאוד גבוהות לאחר תקופה.
- בשנים האחרונות יש הצטרפות של החרדים לכח העבודה. מטבע הדברים הם מתחילים לעבוד בענפים בעלי תפוקה נמוכה.
- חוזק השקל מקטין את ערך תמורות הייצוא במונחי שקלים. מסקנת אדם רויטר ונגה קינן היא שישראל צריכה להיות ממוקמת מעל הממוצע של ה-OECD.
לטיעונים אלה יש להוסיף שההשוואה צריכה להיות גם בין כלכלות בעלות שעור אבטלה דומה. האבטלה ביוון מגיעה ל-23% לעומת 4.3% בישראל. אגב בארצות הברית נתוני התעסוקה אינם כוללים מועסקים בחקלאות מאחר שהענף מוצף בעובדים לא חוקיים, ברובם מקסיקנים. כמו-כן בישראל קיים שרות חובה משמעותי שאינו קיים ברוב ארצות ה-OECD.
המסקנה לקברניטי המשק היא שלפני שנוקטים בצעדים יש לבדוק האם כצעקתה?
