המתקפה הבוטה, הארסית משולחת הרסן מצד ראש הממשלה על התקשורת הישראלית היא מבחינת אסטרטגיה רבתי, אסטרטגיה של הישרדות אל מול מוסדות אכיפת החוק, אל מול הזעם בקרב מדינות העולם על מדיניותו. קחו לדוגמה את תגובת מקסיקו לדברי נתניהו באשר לחומה שהנשיא טראמפ מתכוון לבנות בינה לבין ארה"ב, והנה לכם ההוכחה שנתניהו אינו נוהג אלא בעורמה, באמצעות הסתה פרועה כלפי התקשורת בה בשעה שהוא עצמו אחראי לדברי השטות שכתב. אין חדש תחת השמש. זו מדיניות מתוכננת היטב שנועדה לגעת ברגשות הנמוכים ביותר של אזרחי ישראל. לא התקשורת טענה שמקסיקו נפגעה אלא ראשי השלטון טענו זאת. ההסתבכות הדיפלומטית עם מקסיקו אינה תולדה של תקשורת בולשביקית הפועלת נגד נתניהו. מסריו של נתניהו בפייסבוק, בטוייטר או בנאומים מתוכננים המשודרים און-לין, הם הפגיעה האמתית באינטרסים המדיניים של ישראל. העיתונאים לא המציאו את מה ששר החוץ המקסיקני אמר על דברי השטות של נתניהו. אלא שנתניהו הוא נתניהו. ככל שיסית, ככל שיטיל את האשם על אחרים, כך ייטב לו, לדעתו. בינתיים, האסטרטגיה הרבתי זו עובדת היטב.
כלי תקשורת שונים פרסמו את קטע המצולם מדברי ראש האופוזיציה ב-2006 בו נשמע נתניהו נחרץ, בוטח מאוד בדבריו כאשר הוא טוען שהסיבה לשחיתויות במדינה היא התקשורת הבלתי נושכת, החוטאת ליעדיה. וכה אמר נתניהו: ""אתה יודע למה השחיתות חודרת"?, שואל נתניהו, ושרגא שואל "למה"?, ונתניהו עונה: "אני אגיד לך למה, השחיתות חודרת עמוק כי העיתונות אינה חושפת את הפוליטיקאים המושחתים. היא איננה באמת חושפת אותן ומערכות החוק מאוד רכות וסלקטיביות". באותו הקטע נראה נתניהו דופק על השולחן בידו השמאלית כדי לחזק את דבריו. והנה, כאשר התקשורת עוסקת בפרשיות שלכאורה מצביעות על שחיתות של נתניהו עצמו, פתאום התקשורת היא בולשביקית!
הייתכן שמאז 2006 התקשורת שינתה דרכה או שמא נתניהו שינה את דעותיו? התשובה היא ברורה לחלוטין. אחזור ואדגיש בהקשר זה את מה שטענתי בכמה מאמרים: אין בכוונתי ליטול חלק בהטחת אשמות על נתניהו ומשפחתו. אני מאמין שהצדק יצא לאור ועל שלטונות החוק בישראל לעשות את המיטב והמירב כדי להגיע לחקר האמת. כל עוד בית משפט לא קבע דבר, נתניהו זכאי. מכאן ועד ההשתלחות הבלתי נסבלת שלו בתקשורת, הדרך ארוכה למדי.
ואם כבר מדברים על בולשביזם בתקשורת, מן הראוי להזכיר לראש הממשלה שיש כמה אמצעי תקשורת בישראל הפועלים מטעם ובהנחיית פוליטיקאים מהשורה הראשונה. אין טעם להזכיר שמות. מאידך-גיסא, יש לטעון בהגינות שבעיותיה של התקשורת הישראלית אינן מעטות. עם זאת, לטעון שכל העיתונאים הם בולשביקים, זו שטות, אלא שנתניהו יודע היטב היכן לכוון את חיציו. מסתבר שנתניהו נהנה לתקוף את התקשורת. כיום יש לו עוד שותף נאמן לדך, והוא נשיא ארה"ב. סביר להניח שהם יחליפו דעות בנושא במפגשם באמצע פברואר.
לכל טריק, לכל אחיזת עיניים, לכל אסטרטגיה רבתי מסוג זה יש תאריך תפוגה. נתניהו בלחץ עצום, לכן הוא ממטיר את כל הבליסטראות על התקשורת. בכך הוא מכוון גבוה יותר, אל ראשי מערכת אכיפת החוק כדי שיזהרו. אין לדעת מה באמת גורמים דברי הביקורת הארסיים לחוקרים, לפרקליטים ולכל מי שעסוק בפרשיות הנחקרות. יש לקוות שיבוא יום בו נדע מה באמת הייתה השפעת דברי נתניהו ואם האסטרטגיה שלו תנצח שוב.
