איל ההון הישראלי-אמריקני, חיים סבן, עשה זאת שוב. יד הזהב של סבן הצליחה, פעם נוספת, לרכוש בזול, למכור במחיר גבוה, ולשלשל לכיסו הפרטי של סבן רווח אישי, כמעט בלתי נתפש, של כמיליארד דולר בתוך שלוש שנים. יד ימינו של סבן בשנים האחרונות הוא אדם צ'סנוף (41), נשיא סבן קפיטל.
מאז שצ'סנוף חבר לסבן ב-1997 הוא הפך לאיש הקרוב ביותר לסבן. כך היה בימים של השותפות עם ניוז קורפ של רופרט מרדוק בערוץ "פוקס פמילי", שנמכר ב-2001 לחברת וולט דיסני ושבעבור מניותיו קיבל סבן כ-2 מיליארד דולר; וכך גם בעסקת הענק של סוף השבוע כשסבן וקבוצת הקרנות ששותפות לו מכרו את חברת הטלוויזיה הגרמנית פרוזיבן סאט1 אחרי שלוש שנים תמורת כ-6 מיליארד יורו - מחיר הגבוה פי 4 ממחיר ההשקעה של קבוצת ג'רמן מדיה פארטנרס, אותה מוביל סבן ושהחזיקה בכ-50.5% ממניות הערוץ הגרמני. סבן החזיק בכ-26% מהמניות של פרוזיבן והשקיע בה, על-פי הערכות, כ-250 מיליון דולר בלבד.
"אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאה של מכירת פרוזיבן", אומר צ'סנוף. "עברו ארבע וחצי שנים מאז שהתחלנו להסתכל לראשונה על פרוזיבן. 80 קבוצות התעניינו בחברה, אך בסופו של דבר הצלחנו לרכוש אותה באוגוסט 2003". צ'סנוף שהה בגרמניה שבעה חודשים ברציפות כדי להשיג את העסקה הזו עבור סבן, שצירף אליו קבוצת משקיעים שמנתה כ-5 קרנות מובילות, ויחדיו רכשו את פרוזיבן מקירש פושטת הרגל.
"רכשנו את החברה לפי מחיר של 7.5 יורו למניה. החברה היתה במצב לא טוב, החלפנו את ההנהלה וביצענו תהליך התייעלות מקיף בחברה", אומר צ'סנוף. ואכן פרוזיבן, תחת הובלתו של סבן ב-3 השנים האחרונות, הגדילה את ההכנסות השנתיות שלה מכ-1.8 מיליארד יורו לכ-2.1 מיליארד יורו, ואת הרווח התזרימי (EBITDA) מכ-180 מיליון יורו לכ-500 מיליון יורו בסוף 2006. במונחי רייטינג, נהנית כיום פרוזיבן מכ-29% צפייה, ומנתח שוק של 45% מעוגת הפרסום בטלוויזיה בגרמניה
"לדעתי, פרוזיבן היא לא נכס שמאבד מהערך, אבל צריך להבין שאנחנו לא היחידים שמחפשים תשואה, ואתה חייב להשאיר גם לקונה שלך מקום לרווח", אומר צ'סנוף. כעת, לאחר שרשמו רווח של מיליארד דולר בסבן קפיטל גרופ, אומר צ'סנוף כי בכוונת הקבוצה להגדיל את פרוטפוליו ההשקעות. סבן קפיטל גרופ משקיעה בעיקר בטלקום בארה"ב, אירופה וישראל. "בישראל אנחנו מוגבלים רגולטורית ביכולת ההשקעה שלנו בתקשורת", אומר צ'סנוף, כשקבוצת סבן מחזיקה, יחד עם שותפים, בבזק (30%) ובקשת (24%).
מה עושים עם מיליארד דולר חדשים? צ'סנוף לא ממהר לקבוע, "אין לנו הון חיצוני, אנחנו משקיעים רק היכן שקבוצת סבן מרגישה שהיא יכולה לתרום מהידע שלה, וזה בעיקר בהשקעות בתקשורת. ההשקעות שלנו הן השקעות בסדר גודל גדול ומתוך כוונה להעמיק בהבנת התהליכים וייעול החברות".
כשסבן השתלט על בזק, באוקטובר 2005, היה ברור שהוא ינסה לשכפל את המודל הגרמני המוצלח גם לבזק. ההנהלה הוחלפה, והמשימה הראשונה שהוכתבה לה היתה להגיע לסיכום עם ועד העובדים על תהליך התייעלות ושינוי ארגוני מקיף. מנכ"ל בזק, יעקב גלברד, חתם לפני כשבועיים על ההסכם עם העובדים, וצ'סנוף נשמע מעודד מתמיד. "אנחנו מרוצים מאוד מההסכם, ובזק ניצבת כעת לפני פרק חדש".
סבן, ושותפיו לרכישת בזק קבוצת אייפקס-מורי ארקין, רשמו בשנה האחרונה תשואה נאה של כ-20% במניית בזק, אך גם צ'סנוף יודע שבבזק כבר לא יהיה לו גרף מניה הדומה לזה של פרוזיבן, שנסקה ביותר מפי שלושה. "אופק ההשקעה שלנו בחברות הוא 7-3 שנים. בפרוזיבן התוצאות היו מוקדמות מהתחזיות שלנו. בבזק, התוכנית העסקית שלנו היא ארוכת טווח, והיא לא מותנית בגידול שכזה. אנחנו רואים אופק חיובי מאוד לחברה", הדגיש צ'סנוף.
