ההפרטה מתעללת בקשישים סיעודיים

ההפרטה מתעללת ב-21 אלף קשישים סיעודיים בישראל ב-340 מוסדות. כל מהלך החיים של חלק הארי מהקשישים הסיעודיים תלוי בזולת. בלעדיו אינו יכול הקשיש לבצע פעולות אלמנטריות בחיי יום-יום. והזולת, למרבה הצער, נחשף בקלונו ובחרפתו בתחקיר של ערוץ 2, שהסעיר את הצופים. נותר רק להתפלל, שהמראות בתחקיר ערוץ 2 אינן מעידות על הכלל. כאשר משרד הבריאות מודה, שבמהלך שנת 2016 נערכו רק 11 ביקורות ליליות, התוצאה היא ש-98% מבתי אבות לא עברו את עין הביקורת של משרד הבריאות. מציאות המוכרת לנו גם מאתרי הבניין, שהפיקוח הוא מאוד רופף עקב מספר לא סביר של מפקחים, כשרובם גם עובד במשרות חלקיות . חיי הקשישים עולים על שרטון. מצד אחד חייהם נתונים בסד של מוסדות, שלהנהלות יש עניין רווחי. מצד שני ישנה מציאות של העדר פיקוח. אם הוא קיים, הוא מאוד מגומד ומאד רופף. אפשר לתת לו את הציון והערכה של ביקורת חפיפניקית. רוב העובדים בבתי האבות סיעודיים עובדים על בסיס של שכר שעתי נמוך ומגוחך עם תנאים סוציאליים מינימליים. במקרים רבים עובדים ברצף שתי משמרות. תקן מצבת העובדים הוא בלתי סביר. נוצר עומס רב של מטופלים על כל מטפל. מדובר במטפל, שנדרש למאמץ פיזי קשה כדי לנקות, לקלח, להלביש ולהאכיל מטופל. עובדים רבים בבתי האבות, שעובדים על בסיס שכר שעתי מגוחך, אינם זכאים לגמול וותק, ימי מחלה או חופשה שנתית. דווקא עובדים, הנמצאים בקו הראשון של העבודה הפיזית הקשה עם הקשישים, הם קורבנות של העסקה פוגענית במציאות של בתי אבות מופרטים, שרווחיות היא אחד המדדים החשובים בניהול היומיומי של בית האבות. לא ניתן להצדיק התנהגות חייתית וסאדיסטית של עובד סיעודי במטופל קשיש. אותו עובד חייב להיענש במלוא חומרת הדין, גם שיטת ההפרטה של בתי האבות במדינת ישראל חייבת להיענש.