ארבעת יוזמי הצעת החוק המכונה חוק השבת (עזריה, טרכטנברג, זוהר ושטרן) מציגים מיצג אחדות מדומה סביב הצעת החוק, ומבקשים לרכך את הווטו שיש למפלגות הדתיות בנושאי סטטוס-קוו ולהמירו בהעלמת עין.
יהדות התורה והאיחוד הלאומי כבר הודיעו פומבית שיתנגדו.
ש"ס מגמגמת וכך גם
הבית היהודי.
לפני כחצי שנה, ערכו בכנסת יוזמי החוק כינוס בו ניסו להציג את הצעת החוק כאילו נוסחה ברוח אמנת גביזון-מדן. הרב יעקב מדן, ממנסחי אותה אמנה, דחה את הדברים ותקף בחריפות: "החוק הזה איננו מבטא את רוח האמנה. המסחר הוא בעיקר אינטרס של בעלי ממון. החוק יגרום לכך שלשבת לא יהיה דימוי של שבת וכן שאנשים רבים ייאלצו לוותר על השבת שלהם בגלל פתיחת המסחר בשבת אחר-הצהריים כפי שמוצע בחוק".
ח"כ
מיקי זוהר הטעה את הנוכחים כשטען "הסדרנו את הפן ההלכתי במתן תחבורה בשבת כך שהתחבורה הציבורית תהיה מקובלת על כולם". זוהר יודע היטב שאין היתר הלכתי לנסיעה באוטובוס בשבת כשהנהג גוי. זוהר לא הסתפק בכך ותקף את
אריה דרעי: "התחיל דיון שסמכויות האכיפה של המסחר בשבת יעברו למשרד הפנים, למי ששכח בראש המשרד עומד אריה דרעי איש ש"ס, אם ש"ס יתחילו לאכוף את נושא סוגיית המסחר בשבת, הקרע במדינה יתחיל. שם תתחיל הבעיה, לכן ההסכמה שאנחנו מציגים כאן היום היא הפתרון האידיאלי". אגב, זוהר עצמו עשה פניית פרסה חדה, ומהתנגדות גורפת לתחבורה במימון עירוני/ציבורי הוא הפך לתומך נלהב שלה.
הדרישה ממפלגות דתיות להכיר בלגיטימיות של חילול שבת ולעשות "מסחרה" מהשבת אינה לגיטימית ועליה להידחות בשתי ידיים. כל עוד החוק הנוכחי לא בוטל, הדרישה מצד הדתיים לאכוף אותו צודקת יותר מכל טיעון אחר. במקום דיוני סרק על הסדרים שהסיכוי שייצאו לפועל הוא אפס, הגיע הזמן לדון בלב הבעיה - רמיסת חוק שעות עבודה ומנוחה. גם בהסכם הקואליציוני נקבע: "במסגרת השמירה על שלטון החוק תפעל הממשלה לאכיפה של החקיקה הקיימת בנושאים דתיים".
מפלגה דתית אינה פועלת באופן המנוגד לעמדת הרבנות הראשית, ולכן אינה יכול לפעול בניגוד להודעה המיוחדת שפרסמה בחודש אלול האחרון מועצת הרבנות הראשית לישראל בה היא דוחה כל הצעת פשרה בנושא השבת: "...בעת האחרונה ישנם שהחליטו שיש מקום לסחור בקדושת השבת. על כן הם מציעים כל מיני אפשרויות לשנות את פני המדינה בשבת". הרבנות אומרת כי אין להשלים עם המציאות הנוכחית בה מתרבים מחללי השבת ומדגישה כי "גם אם לצערנו המציאות שונה בעת האחרונה, זו אינה סיבה ליתן לגיטימיות לחילול שבת...מועצת הרבנות הראשית קוראת לכולם, הרפו ידיכם משבת קודש!! השבת איננה עומדת למקח וממכר ואין מקום לפשרות בקדושתה".
לעצם הצעת החוק, יוזמיה בעצם מציעים לחוקק חוק שבת שיצמצם את חילולה במקומות מסוימים, אך יגביר את חילולה במקומות אחרים. על-פי המוצע, פעילות מרכזי קניות תותר רק באזורי תעשיה ומסחר, אך במקום שייפתחו בסביבות 11-10-9 בבוקר, הם ייפתחו אחר-הצהריים - לא נרשם האם בסביבות 1 אחה"צ או יותר בסביבות 5 אחה"צ, אה, וזה גם יהיה באזורי מסחר ותעשיה.
ומה באשר לבתי קולנוע וחנויות המזון סביבן בקניונים? לא ברור מהצעת החוק אם ייפתחו בלילות שבת. מזנונים, מסעדות, בתי קפה, פאבים, משתלות וחנויות לממכר חפצי נוי, מזכרות ומתנות יורשו לפעול ללא מגבלת שעות או מיקום - גם בתוך הערים עצמן.
מרכולים שעיקר הכנסתם ממכירת מוצרי מזון ויוגדרו כ"עסק שכונתי", ובתי מרקחת יורשו גם הם לפעול, אך הרשות המקומית תהיה מוסמכת לקבוע מתכונת מצומצמת של פעילות בתורנות, תוך דאגה לתחרות הוגנת ולנגישות עבור התושבים, שמלשון הצעת החוק לא ברור אם היא מדברת על מרחק הליכה או על העמדת הסעה למרכול או לבית המרקחת. האם בעקבות ההיתר תצוץ דרישה לתחבורה ציבורית שתוביל לאותם מקומות? סביר להניח שכן.
פרק נוסף בהצעת החוק מדבר על תחבורה בשבת. הוא מתיר לרשות מקומית להפעיל בשבת הסעות ציבוריות בתחומיה במיניבוסים בהתאם לסקר צרכים (כאילו שבאמת ניתן למדוד...) ובכפוף לכך שהנהג יהיה גוי. בהצעת החוק נטען בכחש כי הסעה למקומות בילוי בלילות שישי (הכוונה ללילות שבת) היא בבחינת פיקוח נפש.
עוד מבקשת הצעת החוק להרחיב משמעותית את תנועת התחבורה הציבורית הבין-עירונית שמפעילה המדינה בין ריכוזי אוכלוסייה, ובין אלה לבין אתרי תרבות, פנאי ובילוי מרכזיים. קשה שלא להיזכר בדברי הרב
עובדיה יוסף ע"ה, שאמר: "הנה אנשים קוראים אותם הבית היהודי. זה בית היגודי. של גויים. הם רוצים לעקור את התורה, לעשות נישואים אזרחיים. לעשות
תחבורה ציבורית בשבת. אלה דתיים אלה?!"
מלשון הצעת החוק לא ברורים כמה נושאים הקשורים לתחבורה: א. האם תורשה הרשות המקומית לגבות תשלום עבור ההסעות?; ב. האם יבטל
משרד התחבורה את הפעלתם בשבת של קווי שירות אזוריים?; ג. האם תהיה רשאית המדינה להפעיל קווים עירוניים, לרבות בתוך חיפה?
הצעת החוק מבקשת גם להסדיר את התשלום למקומות הבילוי ולתחבורה. למקומות הבילוי באופן שניתן יהיה, אם כי לא חובה, לשלם מראש; לתחבורה באמצעות כרטיס מגנטי ולא באמצעות כסף. חוק הרב-קו שמצוי בימים אלה בתהליכי חקיקה קובע ממילא כי התשלום בעת עלייה לתחבורה הציבורית ייעשה אך ורק באמצעות הכרטיס החכם ולא בכסף.
הצעת החוק האמורה אינה רואה בשבת יום לאומי. היא אומנם קובעת את מה שכבר קבוע בחוק בכל הקשור להשבתת מוסדות המדינה, אך לנגד עיניה צמצום חילול השבת של הפרט במרחב הציבורי תוך הגדלת חילול השבת הציבורי של המדינה ושל הרשויות המקומיות, בעיקר בתחום תחבורה ציבורית בשבת.
המהלך ה"משמעותי" היחיד הוא עיכוב פתיחתם בשעות בודדות של מרכזי הקניות. החוק הקיים היום נותן מענה לרוב סוגיות השבת וצביונה היהודי, וכל שנדרש הוא אכיפה של החוק ולא הלבנה של עבירות על החוק.
רוב מגישי הצעת החוק מצהירים על עצמם כדתיים, ותמוהה להיטותם לעשות "מסחרה" מהשבת תוך ביצוע עסקת חליפין תוך הוצאתו של הציווי האלוהי מן המשחק. ניתוח מציאות לפי שיקולים של מיעוט חילול שבת יכול להיעשות רק בהיבט של הפרט, אך בהיבט של הכלל חשבונות "כאילו דתיים" צרים שכאלה אינם קיימים. במילים דתיות, הלכתיות יותר: ההסתכלות מתעלמת לחלוטין מ"חטאת ציבור", שחמורה לאין ערוך מ"חטאת יחיד" וגורמת לקטרוג חלילה על עם ישראל. ובמילים חילוניות: חילול השבת הכמותי אולי יקטן, אך חילול השבת האיכותי יגדל.
השבת היהודית, בניגוד ל"שבת" הנהוגה ביתר האומות, היא יום מנוחה וקדושה. גושפנקה רשמית להוצאת אלמנט הקדושה, כפי שמבקשת הצעת החוק להחיל, מעקרת את השבת הישראלית מתוכנה ומחזקת את המגמה של הפרדת הדת מהמדינה.
על המגמה הזו של חילון השבת ניתן ללמוד גם מן השימוש במינוח "ליל שישי" במקום "ליל שבת" כדי לתאר את הלילה שבין שישי לשבת, שלמעשה הופך את השבת ליום חול, וכן מן הסעיף בהצעת החוק המשווה בין יהודים לערבים לעניין מסחר ותחבורה ביום השבתון. על-פי המוצע, תושבת פעילות המסחר והתחבורה בישובים הערביים ביום אותו תקבע הרשות המקומית של כל ישוב, ממש כמו בישובים היהודיים. במילים אחרות, השבת היהודית תהיה שווה ל"שבת" הערבית". ועוד לא דיברנו על הסיכוי שהערבים יסכימו לכך.
הסטטוס-קוו אומנם נפרץ, אך לא באופן בלתי הפיך. הסכמה לחוק לחילון השבת של עזריה, טרכטנברג, זוהר ושטרן היא למעשה חתימה על הסכם כניעה כמעט ללא תנאי תוך איומים שבעתיד יהיה גרוע יותר. כל ניסיון מצד יוזמי חוקי שבת ואמנות למיניהם לבוא ו'לחדש הסכמות', כלשונם, הוא למעשה ניסיון לפרוץ את הסטטוס-קוו לגמרי, שיתחיל בשבת ויתגלגל ככדור שלג לכל מרחבי הדת והקדושה.
